מכונת השקר

למה נדמה לנו שהתחזית האסטרולוגית בעיתון קולעת בדיוק למה שקרה לנו השבוע?

אילו הטיות חשיבה גורמות לנו להאמין בדבריהם של מְתָקשרים וקוראים בקלפים? איך הם יודעים מה להגיד לנו?

מדוע גרפולוגים מסרבים לבדוק טקסט חסר משמעות?

כיצד ייתכן שבארבע בדיקות פוליגרף שונות לאותו אדם, ועל אותו עניין, יתקבלו תוצאות שונות?

ספר ישראלי-מקורי זה בודק מגוון רחב של שיטות כמו בדיקות פוליגרף וגרפולוגיה, שנפוצות לא רק בחקירות משטרה אלא אף בעולם העסקים, וגם שיטות המבוססות על אמונה, דוגמת אסטרולוגיה, קריאה בקלפים או בכף היד, שנפוצות לא רק בחקירות משטרה אלא אף בעולם העסקים.

קראו את הספר ותקבלו בחינה ביקורתית של אמיתוֹת שרבים מאיתנו אינם מפקפקים בהן: היש בכלל משמעות לאבחון גרפולוגי כשמקבלים אדם לעבודה?

האם שיטת הפוליגרף שבה משתמשים בישראל יעילה באמת בהוכחת אשמתו או חפותו של חשוד בפשע?

בכתיבה שיטתית ובהירה הכוללת הצגת דוגמאות ותיאורי מקרים רלוונטיים, יעניק לכם הספר תשובות מפתיעות ומעוררות מחשבה לכל השאלות האלה.

גרשון בן-שחר - Gershon Ben-Shakhar

פרופ’ גרשון בן־שחר נמנה עם החוקרים המובילים בעולם כיום בנושא אבחון מידע באמצעות תגובות פיזיולוגיות. בין השאר, מחקריו הביאו אותו למסקנה ש”גילוי האמת” באמצעות מכשיר הפוליגרף הוא חסר בסיס מדעי.

בסדרת מאמרים וחוות דעת מקצועיות טען בן-שחר שיש להחליף את השיטה הקיימת, המיועדת לאבחון שקרים, בשיטה המיועדת לאבחון מידע שהיא בעלת תוקף מדעי מבוסס. מאמצים אלו השפיעו על הפסילה של בדיקת הפוליגרף כראיה קבילה בהליכי שיפוט פלילי בישראל.

בן-שחר הוא פרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, בין יתר תפקידיו היה דיקן הפקולטה למדעי החברה, וסגן-הרקטור. בנוסף על כך כיהן כנשיא האוניברסיטה הפתוחה.

בן-שחר נחשב חוקר מוביל בתחום הפסיכו-פיזיולוגיה, פרסם כ 100- מאמרים בכתבי-עת, וכן פרקים בספרים וספרים בנושא זה ובנושאים משיקים. בשנת 2011 זכה פרופ’ בן-שחר בפרס א.מ.ת על תרומתו לאבחון פסיכופיזיולוגי.

מריאנה בר - Marianna Barr

מריאנה בר למדה ספרות אנגלית והשוואתית, עבדה באוניברסיטה העברית במשך 28 שנים כראש מדור קליטה במזכירות האקדמית. במקביל, עסקה ועוסקת מאז פרישתה בתרגום ספרותי, עריכה וכתיבה.

מבוא
מי מאיתנו אין לו יקירים שביקשו בעת מצוקה, מתוך עניין או מתוך סקרנות, לקבל נחמה אצל מגידי עתידות או לפזר את הערפל האופף את חייהם אצל מתקשרים למיניהם? בהזדמנויות כאלה, גם אם ניתקל בקביעה מופרכת בעליל כדוגמת: "כשאדם נפטר אז הנפש שלו מסתובבת 30 יום מסביב לקבר [...] אם היה בחיים שלו איש מאוד חומרי אז כשהוא מת הוא מסתובב ליד הבנק שלו, כל הזמן ליד הכספת, שומר שאף אחד לא ייקח לו את הכסף.

מתים שנפטרו בשנה האחרונה לא מגיעים אלי למסור מסרים. הם שולחים מישהו יותר ותיק" (מוסף הארץ, 27.12.90), לא נקום ונלך אלא ניוותר דבוקים למושבינו, תוהים ובוהים לפשר היכולות המופלאות שזה עתה נגלו לעינינו.

אנו חשופים השכם והערב לשיטות שונות ומשונות המתיימרות לספק לנו תשובות, נחמה, רפואה, אמת ואף מידע על עתידנו. בספר זה אנו משתמשים בכותרת מכונת השקר כשם גנרי שתחתיו אנו סוקרים שני סוגים של פרקטיקות כאלה: לסוג הראשון שייכות פרקטיקות שאינן מלוות בכל יומרה מדעית אך זוכות לפופולריות רבה וכפי שנראה, העוסקים בהן גורפים ממון רב.

העוסקים בפרקטיקות הללו מתיימרים לדעת פרטים על אודות אנשים או לנבא את עתידם על סמך מצב הכוכבים, על סמך כוחות על־טבעיים ועל סמך תקשור עם עולם המופלא ועם עולם המתים. היות שהפרקטיקות הללו נשענות על עקרונות זהים, נהוג לסווג אותן תחת השם הכולל "קריאה קרה" (cold reading). לסוג השני של הפרקטיקות שייכות שיטות המתיימרות להיות מדעיות, אך למעשה הן מדעיות רק לכאורה. כאן אנו סוקרים את השימוש בגרפולוגיה ואת השימוש בשיטה הרווחת במכשיר הפוליגרף.

חרף הפופולריות של הפרקטיקות הללו והאמון שהן מעוררות בקרב רבים, הציבור הרחב אינו יודע דבר על אופן הפעולה שלהן ועל מה בעצם הן מתבססות, מעבר לעובדה שגם הן תעשיות רווחיות. היש עדות כלשהי במציאות התומכת ביכולותיהן לספק תשובות אמינות? האומנם יש בסיס ליומרות המדעיות של המשתמשים בפוליגרף ובגרפולוגיה?

לפיכך, בפרקים א' ו־ב' אנו כותבים בהרחבה על הדינמיקה המתקיימת בין הקוראים הקרים לבין הצרכנים, ומדגימים כיצד כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לנכס את מיומנות הקריאה הקרה ולרכוש "כוחות מופלאים".

בפרק ג' אנו בוחנים לעומק את הגרפולוגיה, תוך ניסיון לברר את מידת אמינותה ואת הבסיס המדעי שלה, ומנסים להבין מהו סוד הקסם שלה ומדוע אנו נוהים אחריה בהמונינו.

בפרק ד' אנו עוסקים בפוליגרף, המופיע חדשות לבקרים כפתרון קסם להבחנה בין דוברי אמת לשקרנים, בין בפרשות פליליות ובמקרים של הדלפת מידע, ובין כאמצעי לסינון ולמיון עובדים בהקשרים ביטחוניים ובתפקידים בעלי נגישות לחומרים סודיים. איננו מסתפקים בחשיפת השקר שמאחורי "מכונת האמת", אלא גם בחשיפת הנזקים שמכונה זו מייצרת. בהקשר זה ראוי לציין כי בניגוד לגרפולוגיה, לא כל שכן לאסטרולוגיה ולקריאה הקרה לסוגיה, במה שנוגע לפוליגרף קיימת דווקא שיטת תשאול שיש לה ביסוס מדעי, ואולם כפי שנראה, השימוש בה מצומצם ביותר.

אנו מודים בפה מלא: שאיפתנו היא להראות כי המלך הוא עירום; ובמילים אחרות, לחשוף את הכשלים הלוגיים העומדים ביסוד הפרקטיקות הללו. ההתיימרות המדעית של העוסקים בגרפולוגיה ובפוליגרף היא אולי הסיבה לכך שהפרקטיקות הללו נחקרו בארץ ובמקומות אחרים בעולם בכלים מדעיים, ואנו נשתמש במחקרים הללו כדי לבסס את טענותינו.

אנו מקווים שיהיה בכוחם של שני הפרקים הללו להעניק רוח גבית לכל מי שעתיד לסרב למסור את קורות חייו לניתוח גרפולוגי או להיבדק בפוליגרף בשיטה הרווחת.

המשותף לכל הפרקטיקות שאנו סוקרים, אלה הנטולות כל יומרה מדעית ואלה המבוססות על מדע־לכאורה, היא האמונה בהן, מצד הספקים ומצד הצרכנים. הפרק האחרון בספרנו, פרק ה', מוקדש אפוא לסיבות הגורמות לצרכנים להאמין כי הפרקטיקות הללו יכולות אכן להיות להם לעזרה ולנחמה.

אמונת הצרכנים היא תנאי הכרחי לקיומן של הפרקטיקות; אמונת הספקים - האסטרולוגים, הקוראים בכף היד, הגרפולוגים ומפעילי הפוליגרף - אינה הכרחית, אך היא מהווה גורם מסייע. לפיכך, בפרק זה אנו שואלים ומנסים להבין מדוע לא רק צרכני הקריאה הקרה מאמינים בכוחה לספק תשובות אמינות, אלא גם מדוע רבים מן הספקים מאמינים במרכולתם חרף היעדרה של כל עדות אמפירית התומכת בה.

אנו מקווים שקוראינו יפיקו הנאה מהספר, הנאה שבסופו של דבר תוביל לאימוץ חשיבה ביקורתית יותר כלפי הפרקטיקות שאנו סוקרים.