קרן פטל גונן - Keren Pettel Gonen

קוְֹראִים לִי אוֹרֶן, וְלִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, בְּלִי שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתִי אִם אֲנִי רוֹצֶה, הָפַכְתִּי לְאָח בְּכוֹר. אֲנִי רוֹצֶה...

"אִמָּא תָּמִיד יוֹדַעַת מָתַי יֵשׁ לִי חוֹם, הִיא מַרְגִּישָׁה בַּשְּׂפָתַיִם וְלֹא צְרִיכָה מַדְחֹום. וּכְשֶׁהִיא מַחְלִיטָה...

כְּשֶׁהוֹרַי הוֹדִיעוּ: "בְּקָרוֹב טָסִים לְחוּ"ל", הִתְרַגַּשְׁתִּי מֵהַטִּיסָה יוֹתֵר מֵהַטִּיּוּל. צָעַקְתִּי "יֵשׁשׁשׁ!"...

אֶת הַקֶּשֶׁר הָאוֹהֵב, לְלֹא תְּנַאי, הַנִּרְקָם בֵּין כְּלָבִים לִילָדִים, אִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר בְּמִלִּים. וּבְכָל זֹאת......