אילו חיים אתם רוצים עבור עצמכם?
מה תהיינה הבחירות שלכם כדי ליצור את החיים האלה?

בספרו החדש של ד"ר טל בן-שחר, מחבר רבי-המכר באושר ובאושר ואושר אפשרי שלימדו אותנו כיצד נוכל להיות מאושרים יותר, תמצאו לקחים חשובים שישנו את חייכם.

בהתבסס על מחקרים פסיכולוגיים עכשוויים וקלסיים ועל ניסיון חייו העשיר, בן-שחר מראה לנו איך לבחור את הבחירות הנכונות. ואין מדובר בהכרעות גדולות ומשנות חיים, אלא באין-ספור ההחלטות שאנחנו מקבלים מדי יום ביומו כמעט מבלי משים – אך יש להן השפעה ישירה ומתמשכת על אושרנו.

כל רגע הוא הזדמנות להחליט החלטה מודעת למען חיים מאושרים ומלאים יותר. בספר הנפלא הזה תמצאו 101 אפשרויות בחירה כאלה, בשילוב עם סיפורים מחייו האישיים של בן-שחר וסיפורים מהמקורות, מספרים ומסרטים. כל אלה יסייעו לכם לזהות הזדמנויות קטנות וגדולות ולנצל אותן כדי לחיות חיים מלאים, מספקים ומאושרים יותר.

ד"ר טל בן-שחר - Tal Ben-Shahar

ד"ר טל בן-שחר הוא מרצה וחוקר בתחום הפסיכולוגיה החיובית והאושר במרכז הבינתחומי בהרצליה. יש לו דוקטורט בהתנהגות ארגונית ותואר ראשון בפילוסופיה ובפסיכולוגיה מאוניברסיטת הרווארד.

+ הוא הרצה בהרווארד, ושם היו הקורסים שלו בפסיכולוגיה חיובית ובפסיכולוגיה של המנהיגות מהפופולריים והמבוקשים ביותר. הוא חיבר את רבי-המכר באושר ובאושר ואושר אפשרי ששהו שבועות רבים ברשימות רבי-המכר בארצות הברית, בישראל וברחבי העולם. הוא מרצה כבר שנים רבות על אושר, הגשמה עצמית ומנהיגות באוניברסיטאות, בחברות ובארגונים וגם לקהל הרחב.

לאתר האינטרנט של המחבר

לבחור באושר | מבוא

השקפת העולם של האדם אינה באה לידי ביטוי
בצורה הטובה ביותר במילותיו, אלא בבחירותיו.
במשך הזמן אנחנו מעצבים את חיינו ומעצבים את עצמנו. התהליך מסתיים רק במותנו,
ובחירותינו הן באחריותנו הבלעדית.
- אלינור רוזוולט

כבר יותר מעשר שנים אני כותב ומרצה בתחום הפסיכולוגיה החיובית, מביא רעיונות מ"מדע האושר" לסטודנטים, לאוכלוסיות בסיכון, למנהלים בחברות עסקיות ולאנשי ממשל. מאז בחרתי במסלול הזה היתה מטרת עבודתי לתרגם את ממצאי המחקר הקפדני שנעשה בתחום מדעי החברה לרעיונות נגישים וישימים, שיסייעו לשגשוגם של אנשים פרטיים, ארגונים וקהילות.

העניין הראשוני שלי בפסיכולוגיה חיובית נבע משאיפתי לחיות בעצמי חיים מאושרים ומספקים יותר. עבורי, מרכיב מרכזי בתחושת הרווחה הנפשית (well being) היה מאז ומתמיד השגת איזון סביר בין העבודה לחיים, ובמרוצת השנים מצאתי דרכים לשמור על האיזון הזה, פחות או יותר. ואז הכה בנו המשבר הכלכלי העולמי.

בנקים התמוטטו, חברות משגשגות הצליחו רק בקושי לשרוד, זרם המימון לשירותים שונים יבש, ואנשים איבדו את ביתם ואת פרנסתם. אפילו בקרב בני המזל שלא נפגעו קשות, איבדו רבים את האמון בעולם שחדל להיראות יציב ובטוח כקודם. לקוחותי היו זקוקים יותר מתמיד לכל מה שיכלה הפסיכולוגיה החיובית להציע - עזרה בבניית חוסן, בהגנה על המוטיבציה שבכוחה להזין אנשים וארגונים בתקופות קשות, ובחשיפה של הזדמנויות חבויות מן העין בכל מקום אפשרי.

גיליתי שאינני מסוגל לסרב ללקוחות במשבר, והאיזון בין חיי האישיים לחיי המקצועיים, איזון שהצלחתי לשמור עליו עד אז - אבד. ייעצתי לחברת היי־טק בפריז, העברתי סדנה לרופאים בהונג קונג, הרציתי בתיכון בניו יורק, השתתפתי בסיעור מוחות על השוק המשתנה בתל אביב - ובסך הכול הופעתי בכל מקום ובכל הזדמנות שבהם האמנתי שהפסיכולוגיה החיובית תוכל להקל במידת מה את השפעות המשבר. אפילו כשהייתי בבית, הייתי עסוק בלי הרף בשיחות ועידה באזורי זמן שונים עד לשעות הקטנות של הלילה.

אחרי שנה של עבודה כמעט ללא הפוגה, הייתי מותש ושחוק. תפסתי בדיוק עד כמה אני סחוט לילה אחד, כשהתכוננתי לקראת הנחיה של סדנה מרוכזת בת שלושה ימים, סדנה שבה ידעתי שיהיה עלי ללחוץ חזק על לקוחותי כדי שימצאו את האיזון העדין בין ריאליזם לאופטימיזם, בין הכרה בהווה הקשה למציאת חזון לעתיד בהיר יותר. בדרך כלל אני מתלהב מהתמודדות עם אתגרים חדשים, ואולם הפעם כלל לא ציפיתי לכך בכיליון עיניים. פשוט לא הצלחתי לדמיין איך אצלח את הימים הבאים.

ניסיתי לערוך לעצמי שיחת מוטיבציה קטנה, אך הפעם היא לא עלתה יפה, וגם לא השיטות והטכניקות האחרות שעזרו לי בעבר. לא היו לי האנרגיה והמוטיבציה. נראה היה שאם אינני רוצה לבטל את הסדנה, האפשרות היחידה היא לכפות על עצמי לעבור אותה וחסל. עשיתי זאת בעבר, ואוכל לעשות זאת שוב. לא היתה לי ברירה.

ועם המחשבה המדכדכת הזאת הלכתי לישון בתחושה כבדה של מועקה. לא זו בלבד שלא הייתי מאושר לנוכח הצפוי לי בימים הבאים, הייתי גם מאוכזב מכישלוני למצוא פתרון יצירתי יותר לבעיה. כי למעשה לא פתרתי את הבעיה, אלא רק השלמתי עם העובדה שעלי לחיות איתה. פתאום, כשכבר התחלתי לנמנם, חשבתי, לא, זה לא נכון שאני פשוט צריך לסבול בימים הבאים. יש לי ברירה!

באותו רגע תפסתי שהחוויה הצפויה לי בשלושת הימים הבאים תלויה במידה רבה בי. אני יכול לבחור בדרך שמובילה לסֵבֶל במהלך המשימה או לבחור בדרך חלופית - שבה אשאב כוחות ממשתתפים נלהבים, מעיסוק בחומרים שאני מאמין בהם בכל לבי ומחיבור מחודש עם השליחות האישית שלי להפוך את העולם למקום טוב יותר באמצעות חינוך. הבחירה בין דרך האומללות לדרך המעורבות הנמרצת היתה קלה מאוד.

ברגע שבחרתי שיניתי את התמקדותי, ובכך שיניתי את רגשותי. כמה דקות קודם לכן הרגשתי לכוד, ואילו עכשיו חשתי בהתלהבות אמיתית לקראת הימים הבאים. התמלאתי באנרגיות, ובסופו של דבר עשיתי את המוטל עלי בלהט נדיר.

ברגע שתפסתי מהן האפשרויות העומדות לפני, קיבלתי את ההחלטה בשבריר שנייה. אבל עד שהגעתי לאותו רגע שבו הבנתי שאכן קיימות אפשרויות, היה לי קשה מאוד. במילים אחרות, הבחירה היתה אפשרית - וברורה מאליה - רק ברגע שנעשיתי קשוב לעובדה שהבחירה קיימת, ושהיא בידי. אנחנו רגילים לחשוב על תהליך קבלת ההחלטה כחלק הקשה; לאמיתו של דבר, לעתים קרובות קשה יותר להיווכח שצריך לקבל החלטה, שהבחירה בידנו.

למעשה, בכל רגע בחיינו יש לנו אפשרות בחירה.

* * *

ייתכן שההכרה בכך לא היתה צריכה להפתיע אותי כל כך. מחקרים בפסיכולוגיה מלמדים אותנו שכ־ 40 אחוזים מאושרנו נובעים מבחירה - מה שאנחנו בוחרים לעשות ומה שאנחנו בוחרים לחשוב משפיע ישירות על מה שאנחנו מרגישים. לדוגמה, אם דילגו עלי ולא קידמו אותי בעבודה או אם נכשלתי ביוזמה עסקית חדשה, אני יכול להחליט להתייחס למצב כאל מהלומה קשה שממנה לא אתאושש עוד, או כאל קריאת כיוון - הזדמנות ללמוד ולצמוח. אם אני בוחר לראות במצבים הללו רק את השלילה, ארגיש רע עם עצמי ואהיה פסימי ביחס לעתיד. אך אם אני בוחר לפרש מצבים אלה כקריאת כיוון - אני יכול להתחיל להפיק לקחים מהכישלון ובכך לשפר את סיכויי בעתיד. ההכרה בכך שיש לי אפשרות בחירה לא רק משפרת את סיכויי ההצלחה בעתיד, אלא גם את הרגשתי כעת, בהווה.

בשירו המפורסם "הדרך שלא נבחרה" מתאר רוברט פרוֹסְט עמידה על דרך המסתעפת לשתיים. כיוון שהוא נאלץ לבחור בין שתי דרכים שונות, בחר פרוסט כידוע בדרך שהלכו בה פחות - בחירה שהשפיעה השפעה מכרעת על חייו בטווח הארוך.

הדרמה בדילמה האישית של פרוסט - הקושי להחליט באיזו דרך ללכת בידיעה שיהיו להחלטה השלכות בעתיד הרחוק - מהדהדת בלב כל קורא. כולנו מצאנו את עצמנו במצב דומה: היה עלינו להחליט אם להתחייב למערכת יחסים מסוימת, באיזו אוניברסיטה ללמוד, אם לקבל הצעת עבודה בעיר אחרת וכדומה. ברגעים הקשים הללו אנחנו משתדלים מאוד לקבל את ההחלטה הנכונה, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו למנוע מהמוּדעוּת לכובד ההכרעה לשתק אותנו, ואנחנו יודעים שהימנעות מבחירה גם היא בחירה שיש לה השלכות מרחיקות לכת.

אבל הדרמות המתלוות ל"הכרעות הגדולות" בחיים (שהן מעטות ורחוקות זו מזו מעצם הגדרתן) אינן צריכות להסתיר את העובדה שבחיים אנחנו ניצבים מול אפשרויות בחירה על כל צעד ושעל. מהשנייה שבה אנחנו פוקחים את העיניים, בכל רגע ורגע עלינו לבחור, ולבחירה יש השפעה מצטברת עצומה על חיינו, השפעה שאינה נופלת מזו של ההחלטות המכריעות ואולי אף רבה יותר. אני יכול לבחור לשבת בקומה זקופה או כפוף גו; להעריך את בריאותי, את חברי ואת ארוחתי או להתייחס אל כולם כאל דברים מובנים מאליהם; לבחור באפשרות לבחור או להתעלם מן הצורך לבחור. ייתכן שכל בחירה בנפרד אינה נראית חשובה, אבל יחד הן הלבנים היוצרות את הדרך שאנחנו יוצרים עבור עצמנו.

יתר על כן, בחירות עשויות להיות כוח מניע באמצעות תגובת שרשרת - רצף של אירועים או רגשות - שהשפעתה רחבה בהרבה מכפי שתוכלו לחזות ברגע שהבחירה נעשית. לדוגמה, אם אני מרגיש מדוכדך ומותש בבוקר, אני יכול להחליט לשפר את הרגשתי בכך שאנשום נשימה עמוקה, אחייך או אכניס רוח שובבית לכל מה שאני עושה. כל אחת מן הבחירות הללו עשויה ליצור תגובת שרשרת חיובית ולגרום לי להלך רוח עליז שיימשך כל היום ויביא לחוויות חיוביות גם אצל אחרים בעבודה ובבית. באופן דומה, להחלטה להתאמץ ולהקשיב למה שיש לאדם לומר כשאנחנו אוכלים יחד ארוחה, יש השפעה חיובית על איכות השיחה כולה ואף על מערכת היחסים שלנו באופן כללי.

לעתים קרובות, כיוון שאיננו רואים שאנחנו ניצבים על הסתעפות בדרך - שאפשרויות הבחירה אמנם קיימות - איננו יכולים להפיק תועלת מן האפשרות לבחור. הנרי פורד העיר פעם, "גם אם אתם חושבים שאתם יכולים וגם אם אתם חושבים שלא - בשני המקרים אתם צודקים." אותו הדבר נכון גם ליכולת הבחירה: גם אם אנחנו חושבים שיש לנו אפשרות לבחור וגם אם לא - בשני המקרים אנחנו צודקים. במילים אחרות, המחשבה שאין לנו ברירה אכן מבטלת את אפשרות הבחירה. בערב שלפני הרצאתי, כשהרגשתי מותש ונטול השראה, ראיתי רק דרך אחת לעבור את הימים הבאים. הראייה הצרה שלי באותו רגע הגבילה את מספר האפשרויות.

כשאיננו מודעים לכך שאנחנו בוחרים בכל רגע ורגע, אנחנו בעצם מוותרים על השליטה ביכולתנו לשפר את חיינו. לדוגמה, ברור לנו שרגשותינו הם כפי שהם ושאי־אפשר לשנותם; אנחנו מגיבים להתנהגות של אדם מסוים בצורה אוטומטית בלי לשקול חלופות; אנחנו עומדים שוב ושוב לפני אותו מצב ומגיבים שוב ושוב בדיוק באותה דרך - כאילו שום דרך פעולה אחרת אינה אפשרית עבורנו. אנחנו משערים שמחשבותינו, פעולותינו ורגשותינו הם בלתי נמנעים, שאין לנו אפשרות בחירה, אבל יש לנו.

בספרו "מסעו המקודש של הלוחם השלֵו" מספר דן מילמן (Millman) סיפור ששמע מפי המדריך הרוחני שלו:

כשנשמע האות לארוחת הצהריים נהגו כל הפועלים לשבת לאכול יחד. מדי יום ביומו פתח סם את הקופסה שבה היתה ארוזה ארוחתו והחל להתלונן. "לעזאזל!" הוא צעק, "למה עוד פעם כריך חמאת בוטנים וריבה? אני שונא חמאת בוטנים וריבה!" הוא קיטר על כריכי חמאת הבוטנים והריבה מדי יום ביומו, עד שלבסוף אמר לו אחד מחבריו לצוות, "בשם אלוהים, סם, אם אתה שונא כל כך חמאת בוטנים וריבה, מדוע אינך אומר לאשתך להכין לך משהו אחר?"

"על מה אתה מדבר, איזו אישה?" השיב סם,
"אני לא נשוי. אני מכין בעצמי את הכריכים."

כה רבים מאיתנו מכינים לעצמם כריכים שאינם אוהבים, אפילו מבלי להבחין שזה מה שהם עושים. החיים מספקים לנו חומרי גלם - נסיבות חיצוניות שלעתים אינן בשליטתנו, כמו המאפיינים הגופניים שלנו, המשפחה שנולדנו לתוכה, התנודות בשווקים העולמיים וההחלטות שמקבלים אנשים אחרים ושאיננו יכולים להתערב בהן. ובכל זאת, למרות כל המגבלות והאילוצים, חומרי הגלם שאנחנו בוחרים והחלטותינו כיצד להשתמש בהם תלויים במידה רבה מאוד בנו.

כולנו, בלי קשר לנסיבות שבהן אנחנו מוצאים את עצמנו, מסוגלים להשקיע מאמץ מודע כדי לחפש את האפשרויות המגוונות הנמצאות סביבנו ובתוכנו. וכשאנחנו מסתכלים אל מעבר לדרכים הרגילות שבהן אנחנו רואים את הדברים, אנחנו מופתעים לעתים מן המרכיבים המשובחים שמהם אנחנו יכולים לבחור כדי להכין לעצמנו את הכריכים שלנו. החופש שלנו לבחור מבין חומרי הגלם ומבין תגובות אפשריות שונות לכל מצב נתון, עושה אותנו שותפים לבריאת המציאות שלנו.

איזו מציאות אנחנו רוצים אפוא לברוא לעצמנו? הכריכים שאנחנו אוכלים הם בעיקר מעשה ידינו. אפשרויות הבחירה העומדות בפנינו רבות יותר משאנחנו יודעים. הבחירה תלויה בנו.

הספר הזה, מה יש ומה אין בו
רגע ההארה, בערב שלפני תחילת הסדנה, הבהיר לי שאני יכול למלא תפקיד פעיל פי כמה בעיצוב החיים שאני רוצה לעצמי. כי בכך שעשיתי מאמץ מכוון לחשוף אפשרויות שקודם לכן התעלמתי מהן, פתחתי עולם ומלואו של הזדמנויות. השינוי הקטן הזה בזווית הראייה השפיע השפעה רבה על חיי. לכן החלטתי לכתוב את הספר הזה.

הספר דן בשלושה סוגי בחירה: ראשית, בחירה שאנחנו בוחרים כמעט בכל רגע. לדוגמה, אם ברגע מסוים אנחנו בוחרים לחייך או לנשום נשימה עמוקה ולהתאפק; שנית, הבחירה העומדת בפנינו בעקבות אירוע מסוים, לדוגמה, כיצד אנחנו מגיבים לכישלון ואם אנחנו בוחרים להחמיא לעמית על עבודה שנעשתה היטב; שלישית, הבחירה שאנו בוחרים בהחלטות מכריעות בחיים, כגון לאיזה מסלול מקצועי לפנות ואם אנחנו בוחרים לעזור ולתרום לאחרים. הספר מתמקד בעיקר בשני הסוגים הראשונים של בחירה, אף שפזורים בו גם דיונים בסוג השלישי.

הספר אינו עוסק בתהליך קבלת החלטות אתיוֹת, ואינו מספק לקוראים כלים לקבלת החלטות קשות אחרות. מרבית אפשרויות הבחירה המוצגות בספר זה - כמו חלק ניכר מאפשרויות הבחירה שיש לנו בחיים - עוסקות במה שאני מתאר כ"בחירה רטורית"; במילים אחרות, בחירות שבהן ברור כשמש מהי הדרך הנכונה ללכת בה. רוב הזמן אנחנו יודעים בדיוק מה טוב ומה לא - אם זו הדרך שבה אנחנו יושבים או הולכים, הדרך שבה אנחנו מגיבים לכישלון ולהצלחה או סגנון התקשורת שלנו עם בן הזוג ועם ילדינו - ובכל זאת, לעתים קרובות מאוד איננו נוהגים באופן שיועיל לנו. הקביעה של סוקרטס כי "לדעת את הטוב פירושו לעשות את הטוב" אינה נכונה, למרבה הצער.

הספר אינו עוסק בקבלת החלטות במובן של ידיעת הדבר הנכון, אלא בקבלת החלטות במובן של עשיית הדבר הנכון. ולצורך זה עלי להשיג שני דברים: ראשית, לסייע לכם להיות קשובים לאפשרויות הבחירה הממשיות הקיימות בחייכם בכל רגע ובכל יום; כדי לבחור לעשות את הדבר הנכון אתם צריכים להיות, בראש וראשונה, מוּדָעִים לעובדה שעליכם לבחור. שנית, לעודד אתכם לפעול בדרך הטובה ביותר, לאור אפשרויות הבחירה הזמינות לכם; לעשות את הטוב כשאתם כבר יודעים מהו.

הספר בנוי כסדרה של בחירות, רובן בחירות רטוריות. לאחר הצגת צמד אפשרויות שהבחירה ביניהן ברורה, מופיע ציטוט, הסבר קצר של מהות הבחירה וסיפור המדגים את הבחירה. הסיפורים כוללים אנקדוטות אישיות, מצבים היפותטיים, תיאורים של ניסויים פסיכולוגיים, דוגמאות הלקוחות מחייהן של דמויות היסטוריות ומעשים של דמויות בדויות מהקולנוע ומהספרות.

מטרת הסיפור המופיע בעקבות כל צמד אפשרויות היא להפיח חיים ברעיונות ולהפוך אותם לנגישים וקרובים ללבכם. בידיכם נתונה הבחירה אם ליצור הכללות מן הדוגמאות המסוימות וליישם אותן במצבים שונים בחייכם. לדוגמה, אם הסיפור עוסק במקום עבודה, אולי תרצו לשקול כיצד הבחירה המסוימת הזאת נוגעת לחיי המשפחה שלכם; אם היא מתארת יחסים עם בן הזוג, חִשבו על סיטואציה דומה עם הבוס שלכם או עם ילדכם.

אפשר לקרוא את הספר כפי שקוראים כל ספר אחר. ואפשר גם להתייחס אליו כאל סוג של מדריך - להקדיש זמן לכל פרק - בין יום לחודש - כדי לחשוב וכדי לפעול בהתאם לכל בחירה. אולי תגלו שנוח לכם לרשום לעצמכם את הבחירה שבה אתם מתמקדים ולהניח את הפתק במקום שיזכיר לכם אותה - על המקרר או על שולחן העבודה, בכיס, בטלפון הנייד או כשומר מסך במחשב.

צורת תזכורת שהתגלתה כמועילה במיוחד עבורי - שעזרה לי מאוד להפנים את הבחירה המסוימת ולהפוך אותה לטבע שני - היא רצועה פשוטה שאני כורך סביב מפרק ידי ועונד כצמיד למשך שבוע עד חודש (הפסיכולוג ויליאם ג'יימס טען שהרגל חדש נוצר בתוך 21 יום) ברגע זה אני עונד צמיד שמזכיר לי לשלב הומור וקלילות במצבים שונים; לפני כן, בתקופת לחץ בחיי, ענדתי צמיד שהזכיר לי להיות סבלני יותר כלפי ילדי.

כשאתם קוראים את הספר, נסו ליישם את הבחירות השונות. אם אחרי מחשבה או התנסות בחירה מסוימת אינה מדברת אליכם כלל, אתם יכולים לדלג אל הבאה בתור או לחזור לאפשרות שכבר התמודדתם איתה. חזרו אל הבחירה שדילגתם עליה כעבור זמן, ובדקו אם אתם בכל זאת מוצאים בה תועלת כלשהי.

ייתכן שתרצו לבחור כמה מאפשרויות הבחירה המוצגות בספר כנושא לדיון בחוג קריאה או עם בני משפחה וידידים. בעבודה יכול דיון משמעותי על אפשרויות בחירה לתרום לגיבוש וליעילות של צוות, ולהציע מרפא לבעיית החשיבה הנוקשה המחניקה לעתים קרובות כל כך את החדשנות. שיתוף אנשים אחרים בסיפורים אישיים על הדרך שבה בחירת דרך מסוימת עיצבה את חיינו, עשויה להיות חוויה חזקה מאוד שגם מדרבנת תכופות לפעולה.

חלק מהבחירות המוצגות בספר נובעות מניסיוני האישי ומניסיונם של חברים ושל לקוחות; אחרות מבוססות על עבודותיהם של פסיכולוגים, פילוסופים ומנהיגים מעולם העסקים והחינוך. במקומות הרלוונטיים ידריכו אתכם ההערות בסוף הספר למקורות שמהם נבעו הרעיונות או למקורות המציעים ניתוח עמוק יותר.

תגלו שקיימת חפיפה מסוימת בין אפשרויות הבחירה שמציע הספר. זו בחירה מכוונת מצדי, משתי סיבות: ראשית, משום שלפעמים כשניגשים לאותו אתגר משתי זוויות שונות קל יותר להיחלץ כשאנחנו תקועים ולשנות הרגלים; שנית, משום שחזרה היא חיונית אם אנחנו רוצים להבטיח שהשינויים שאנחנו מחוללים אכן מחזיקים מעמד.

תודה שבחרתם לקרוא את הספר הזה.