עסקים מחוץ לקופסה

ברוב ספרי העסקים תמצאו אותן עצות: כתבו תוכנית עסקית, בררו מה עושים המתחרים, חפשו משקיעים, בלה בלה בלה. אם אתם מחפשים ספר מהסוג ההוא, החזירו את הספר הזה מיד למדף.

עסקים מחוץ לקופסה יראה לכם דרך טובה וקלה יותר להצליח בעסקים. קראו אותו ותבינו למה מסוכן לתכנן תוכניות, מדוע אין צורך במשקיעים חיצוניים, ולמה הכי טוב להתעלם מהמתחרים. תבינו שאתם לא צריכים להיות מכורים לעבודה, לגייס עובדים, לבזבז זמן על ניירת או על פגישות. אתם אפילו לא צריכים משרד. כל אלה הם פשוט תירוצים.

מה שאתם באמת צריכים הוא עסקים מחוץ לקופסה. הספר הזה יראה לכם את הדרך. קראו אותו ותלמדו איך להיות יעילים יותר, איך להשיג חשיפה בלי לשדוד בנק, ותקבלו עוד המון רעיונות שיתנו לכם השראה ויחדירו בכo מרץ.

בשפה ישירה ובגישה של "יותר קל = יותר טוב", עסקים מחוץ לקופסה הוא ספר ההדרכה המושלם לכל מי שחולם להצליח בעצמו. יזמים בנשמה, בעלי עסקים קטנים, אנשים שתקועים בעבודות שהם שונאים, קורבנות של "צמצומים" ואמנים שאינם רוצים להמשיך לרעוב, כולם ימצאו הדרכה רבת-ערך בעמודים אלה.

• "בהקדם האפשרי" – רע מאוד
• עשה פחות מהמתחרים
• פגישות הן דבר מיותר
• מומלץ לבחור עם מי לריב
• תכנון הוא ניחוש
• ההשראה מתנדפת במהירות

"אם אתם מתעלמים מהספר הזה, הסיכון כולו שלכם"

סת' גודין, מחבר הספר "לוותר או להסתער"

"הבהירות של הספר הזה, הגאונות אפילו, כמעט הביאה אותי לידי דמעות בכמה הזדמנויות. פשוט מבריק..."

טום פיטרס, מחבר רב-המכר "חדשנות או למות"

"אין כאן עגה מקצועית או הררים של מילים חסרות פשר – רק מאות עצות פשוטות להצלחה."

כריס אנדרסן, מחבר רב-המכר "הזנב הארוך"

ג'ייסון פריד • דייוויד ה' הנסון - Jason Fried • David Heinemeier Hansson

ג'ייסון פריד ודייוויד היינמאייר הנסון הם המייסדים של "37 אותות" – חברת תוכנה חלוצית המפתחת מוצרים שמיליוני אנשים בעולם משתמשים בהם. כתבו עליהם במגזינים כמו טיים, ניוזוויק ו-Wired.

הם כותבים בעצמם ל-Signal vs. Noise, אחד הבלוגים הפופולריים ברשת. כדי ללמוד עוד על עסקים מחוץ לקופסה ועל "37 אותות" היכנסו לאתר 37signals.com.

ג'ייסון פריד • דייוויד ה' הנסון - Jason Fried • David Heinemeier Hansson

ג'ייסון פריד ודייוויד היינמאייר הנסון הם המייסדים של "37 אותות" – חברת תוכנה חלוצית המפתחת מוצרים שמיליוני אנשים בעולם משתמשים בהם. כתבו עליהם במגזינים כמו טיים, ניוזוויק ו-Wired.

הם כותבים בעצמם ל-Signal vs. Noise, אחד הבלוגים הפופולריים ברשת. כדי ללמוד עוד על עסקים מחוץ לקופסה ועל "37 אותות" היכנסו לאתר 37signals.com.

מבוא
יש לנו משהו חדש לומר על הקמה, ניהול וצמיחה )או קמילה( של עסק. ספר זה אינו מבוסס על תיאוריות אקדמיות. הוא מבוסס על הניסיון שלנו. אנחנו בעסקים כבר יותר מעשור. במשך הזמן הזה חווינו שתי תקופות שפל, בועה אחת שהתנפצה, שינויים במודלים עסקיים ונבואות זעם שבאו והלכו - ונשארנו רווחיים לאורך כל הדרך.

אנו חברה קטנה בכוונה, המייצרת תוכנה המסייעת לחברות ולארגונים קטנים לעשות דברים בקלות. יותר מ־ 3 מיליון בני אדם ברחבי תבל משתמשים במוצרים שלנו.

יצאנו לדרך ב־ 1999 כחברת ייעוץ לעיצוב אתרי אינטרנט שמנתה שלושה אנשים. ב־ 2004 , מכיוון שלא היינו מרוצים מתוכנת ניהול הפרויקטים שהיתה בשימוש בתעשייה, פיתחנו אחת משלנו: בייסקמפ .(Basecamp) כאשר הצגנו את הכלי המקוון בפני לקוחות ועמיתים, כולם הגיבו באותו אופן: "גם אנחנו צריכים אותו בעסק שלנו." חמש שנים אחר כך, בייסקמפ מייצרת רווחים של מיליוני דולרים בשנה.

כיום אנחנו מוכרים גם כלים מקוונים אחרים. היירייז (Highrise), מערכת פשוטה לניהול קשרים וניהול לקוחות (CRM), משמשת רבבות עסקים קטנים לצורך מעקב אחר הזדמנויות עסקיות, מעקב אחר עסקאות ומעקב אחר יותר מ־ 10 מיליון קשרים עסקיים. למעלה מ־ 500 אלף איש נרשמו לבקפק (Backpack) מערכת אינטראנט וחלוקת מידע שפיתחנו.

משתמשים שלחו למעלה מ־ 100 מיליון הודעות באמצעות קמפּפייר ,(Campfire) הצ'אט העסקי שלנו הפועל בזמן אמת. כמו כן פיתחנו ופתחנו לשימוש חופשי שלד תוכנה, רובי און ריילז (Ruby on Rails), הכתוב בקוד פתוח ומניע הרבה מעולם הווב 2.0 .

יש אנשים שרואים בנו חברת אינטרנט, וזה גורם לנו להתחלחל. חברות אינטרנט ידועות כמגייסות כפייתיות, בזבזניות להחריד וכושלות להפליא. זה לא אנחנו. אנחנו קטנים (16 אנשים ברדת הספר הזה לדפוס), חסכניים ורווחיים.

אנשים רבים טוענים שאנחנו לא יכולים לעשות מה שאנחנו עושים. הם מכנים אותנו מזלניקים. הם מייעצים לאחרים להתעלם מעצותינו. אחדים אפילו כינו אותנו חסרי אחריות, פזיזים, ו... קחו אוויר - לא מקצועיים.

המבקרים הללו אינם מבינים כיצד חברה יכולה לוותר על צמיחה, ישיבות, תקציבים, מועצות מנהלים, פרסום, אנשי מכירות ועל "העולם האמיתי", ובכל זאת לשגשג. זאת הבעיה שלהם, לא שלנו. הם אומרים שצריך למכור לחברות הנכללות ברשימת 500 הגדולות של מגזין "פורצ'ן". שילכו להזדיין.

אנחנו מוכרים ל־ 5 מיליון של "פורצ'ן". הם אינם חושבים שייתכן שיהיו לכם עובדים שכמעט אף פעם אינם פוגשים זה את זה, הפרושים על פני שמונה ערים בשתי יבשות. הם אומרים שאי־אפשר להצליח בלי להכין תחזיות פיננסיות ותוכניות חומש. הם טועים.

הם אומרים שצריך להצטייד בחברת יחסי ציבור כדי להיכנס לדפי ה"טיים", "פאסט קומפני", "ביזנסוויק", "השיקגו טריביון", "האטלנטיק", "האנטרפרנר" ו־ Wired . הם טועים. הם אומרים שאסור לכם לחלק את המתכונים שלכם ולחשוף את סודותיכם שמא תיבלעו בתחרות. הם שוב טועים.

הם אומרים שאי־אפשר בשום אופן להתמודד עם בריוני השכונה בלי תקציב מנופח לשיווק ולפרסום. הם אומרים שאי־אפשר להצליח באמצעות פיתוח מוצרים שעושים פחות מאלה של המתחרים. הם אומרים שאי־אפשר לעשות הכול "על הדרך". אבל זה בדיוק מה שאנחנו עושים. הם אומרים הרבה דברים. אנחנו אומרים שהם טועים. אנחנו הוכחנו זאת. וכתבנו את הספר הזה כדי להדגים לכם כיצד תוכיחו גם אתם שהם טועים.

קודם כול, נתחיל בחשיפת הקרביים של העסק. נפרק אותו לגורמים ונסביר מדוע הגיעה העת להשאיר מאחור את הדעות המסורתיות בנוגע למה שדרוש לניהול עסק. אחר כך נבנה אותו מחדש. תלמדו איך להתחיל, מדוע דרוש לכם פחות ממה שנדמה, מתי להשיק, כיצד להפיץ את השמועה, את מי (ומתי) לגייס, וכיצד לא לאבד את המושכות. אז בואו נצא לדרך.

המציאות החדשה
זהו ספר עסקים מסוג אחר שנועד למגוון של בני אדם - מאלה שמעולם לא חשבו לפתוח עסק עד אלה שכבר יש להם חברה מוצלחת שעובדת.

הוא מיועד ליזמים אמיתיים, מהמדרגה העליונה של בעלי השאיפות בעולם העסקים. אנשים שמרגישים שנולדו ליזום, להנהיג ולכבוש. הוא נועד גם לבעלי עסקים קטנים ונחרצים פחות. אנשים שאולי אינם מהמדרגה העליונה, אך העסק נמצא בכל זאת במוקד חייהם. אנשים שמחפשים את החידוד שיאפשר להם לעשות יותר, לעבוד באופן מתוחכם יותר ולהצליח.

הוא נועד אפילו לאלה שתקועים במשרות שגרתיות וחלמו תמיד לעשות משהו משל עצמם. אולי הם אוהבים את מה שהם עושים, אבל הם לא סובלים את הבוס. ואולי הם פשוט משועממים. הם רוצים לעסוק במשהו שהם אוהבים ושישלמו להם עבורו.

לבסוף, הוא מיועד לאלה שמעולם לא שקלו לצאת לדרך עצמאית ולהקים עסק. אולי הם סבורים שלא נועדו לכך. אולי הם סבורים שאין להם פנאי, כסף או מוטיבציה ללכת עם זה עד הסוף. אולי הם פשוט פוחדים מהסיכון. או שאולי הם פשוט חושבים שעסקים היא מילה גסה. לא משנה מה הסיבה, ספר זה נועד גם להם.

יש מציאות חדשה. כיום כל אחד יכול להיכנס לעסקים. כלי עבודה שהיו מחוץ להישג יד, נגישים כיום בקלות. טכנולוגיות שעלו אלפים נמכרות עכשיו בזיל הזול ואפילו ניתנות חינם אין כסף. אדם אחד יכול לעשות עבודה של שניים או שלושה, או במקרים מסוימים, של מחלקה שלמה. דברים שהיו בלתי אפשריים רק לפני שנים אחדות, פשוטים היום לביצוע.

אינכם צריכים להיות אומללים בשבוע עבודה בן שישים־שמונים־מאה שעות כדי להצליח. עשר שעות עד ארבעים שעות שבועיות הן די והותר. אינכם צריכים לדלל את החסכונות שצברתם או לקחת סיכונים גדולים. עסק צדדי שתקימו בעודכם שכירים יכול להבטיח את כל תזרים המזומנים שאתם זקוקים לו. אינכם זקוקים אפילו למשרד. כיום אתם יכולים לעבוד מהבית או לשתף פעולה עם אנשים שמעולם לא פגשתם ומתגוררים בקצה האחר של העולם.

הגיע הזמן לשנות לחלוטין את צורת העבודה. בואו נתחיל.

התעלמו מהעולם האמיתי
"זה לעולם לא יעבוד בעולם האמיתי." אתם שומעים את זה בכל פעם שאתם מספרים לאנשים על רעיון חדש.

העולם האמיתי הזה נשמע כמקום מדכדך להחריד לחיות בו. זהו מקום שבו רעיונות חדשים, גישות בלתי מוכרות ותפיסות שמקורן מרוחק מפסידות תמיד. הדברים החדשים שמנצחים הם רק אלה שאנשים כבר מכירים ועושים, אפילו אם אלה הם דברים פגומים ובלתי יעילים.

גרדו את פני השטח ותגלו שתושבי "העולם האמיתי" הזה מלאי פסימיות וייאוש. הם מצפים לכך שתפיסות רעננות ייכשלו. הם מניחים שהחברה אינה מוכנה לשינוי או מסוגלת לו.

חמור מזאת, הם רוצים לגרור את זולתם לקבר יחד איתם. אם אתם מלאי תקווה ושאפתנים, הם ינסו לשכנע אתכם שהרעיונות שלכם בלתי אפשריים. הם יאמרו שאתם מבזבזים את זמנכם.

אל תאמינו להם. זו אולי המציאות בעולם שלהם, אבל אין פירוש הדבר שאתם חייבים לחיות בו.

אנחנו יודעים זאת משום שהחברה שאנחנו הקמנו כושלת במגוון דרכים במבחן העולם האמיתי. בעולם האמיתי אסור לכם לפרוש יותר מתריסר עובדים בשמונה ערים ובשתי יבשות. בעולם האמיתי אינכם יכולים למשוך מיליוני לקוחות בלי אנשי מכירות ובלי פרסום. בעולם האמיתי אסור לכם לחשוף את נוסחת ההצלחה שלכם לעיני יתר העולם. אבל אנחנו נוהגים בדיוק כך ומשגשגים.

העולם האמיתי אינו מקום, הוא תירוץ. הוא הצדקה שלא לנסות. אין לו כל קשר אליכם.

לימוד משגיאות זוכה להערכה מופרזת
בעולם העסקים, כישלון הפך להיות טקס חניכה מקובל. אתם שומעים כל הזמן שתשעה מכל עשרה עסקים חדשים כושלים. אתם שומעים שסיכויי ההצלחה של העסק שלכם שואפים לאפס. אתם שומעים שהכישלון בונה אישיות. אנשים מייעצים: "הִיכּשל מוקדם והיכשל תכופות."

כאשר האוויר רווי כישלון, אינכם יכולים שלא לנשום אותו. אל תיקחו לריאות. אל תניחו לסטטיסטיקה לשטות בכם. כישלונות של אנשים אחרים כשמם כן הם: כישלונות של אנשים אחרים.

אם אנשים אחרים אינם מסוגלים לשווק את המוצר שלהם, אין לזה דבר וחצי דבר איתכם. אם אחרים אינם יכולים לבנות צוות, אין לזה כל קשר אליכם. אם אנשים אחרים אינם יודעים לתמחר כהלכה את שירותיהם, אין לזה כל קשר אליכם. אם אנשים אחרים אינם מסוגלים להרוויח יותר מהסכום שהם מוציאים... הבנתם את הרעיון.

תפיסה שגויה אך נפוצה אחרת: עליכם ללמוד מהטעויות שלכם. מה אתם באמת לומדים מטעויות? ייתכן שתלמדו מה לא לעשות שוב, אבל מה התועלת בכך? עדיין לא תדעו מה כן כדאי לעשות הלאה.

לימוד מהצלחות הוא הפוך בדיוק. ההצלחה מעניקה לכם תחמושת אמיתית. כאשר משהו מצליח, אתם יודעים מה עבד - ויכולים לעשות אותו שוב. ובפעם הבאה, קרוב לוודאי שתעשו אותו אפילו טוב יותר. כישלון אינו תנאי מוקדם להצלחה. מחקר שנערך בבית הספר למִנהל עסקים של הרווארד מצא שיזמים שכבר הצליחו, סביר להניח שיצליחו שוב (שיעור ההצלחה של החברות העתידיות שלהם עומד על 34 אחוזים).

אבל יזמים שהחברות שלהם כשלו בפעם הראשונה, שיעור הסבירות שלהם להצליח בפעם הבאה זהה כמעט לאלה המקימים חברה בפעם הראשונה: רק 23 אחוזים. אנשים שנכשלו קודם לכן נהנים ממידת הצלחה זהה לאלה שלא ניסו מעולם.* הצלחה היא למעשה הניסיון המשמעותי.

כל זה אינו אמור להפתיע אתכם: ככה זה גם בטבע. האבולוציה אינה מתעכבת על כישלונות עבר, היא בונה תמיד על מה שעבד. כך עליכם לנהוג.

תכנון הוא ניחוש
אלא אם אתם במקרה מגידי עתידות, תכנון עסקי לטווח ארוך הוא פנטזיה. גורמים רבים מדי פשוט אינם בשליטתכם: תנאי השוק, מתחרים, לקוחות, מצב הכלכלה וכיו"ב. כתיבת תוכנית מקנה לכם אשליה של שליטה במה שלמעשה אינכם יכולים לשלוט בו.

מדוע שלא נקרא לתוכניות בשמן האמיתי: ניחושים. התחילו להתייחס לתוכניות העסקיות שלכם כאל ניחושים עסקיים, לתכנון פיננסי כאל ניחוש פיננסי ואל התוכנית האסטרטגית כאל ניחוש אסטרטגי. עכשיו מותר לכם לדאוג פחות בגללם. הם פשוט אינם שווים את הלחץ.

כאשר אתם הופכים ניחושים לתוכנית, אתם נכנסים לאזור מסוכן. תוכניות מניחות לעבר להניע את העתיד. הן אינן מאפשרות לכם להביט לצדדים. "זה הכיוון שאליו אנחנו צועדים, משום ש... ובכן, כי אמרנו שלשם אנחנו צועדים." וזאת הבעיה: תוכניות אינן עולות בקנה אחד עם אלתור. ועליכם להיות מסוגלים לאלתר. עליכם להיות מסוגלים לנצל הזדמנויות. לפעמים עליכם לומר: "אנחנו משנים כיוון מכיוון שזה הדבר ההגיוני לעשות היום."

גם התזמון של עריכת תוכניות לטווח ארוך הוא דפוק. רוב המידע בידיכם בשעה שאתם עושים משהו, לא לפני שעשיתם אותו. אבל מתי אתם כותבים תוכנית? בדרך כלל לפני שהתחלתם בכלל. זה המועד הגרוע ביותר לקבל החלטה גורלית.

אין בכך כדי לומר שאל לכם לחשוב על העתיד או לשקול כיצד תוכלו לתקוף מכשולים שייקרו בדרכם. זהו תרגיל ראוי. רק אל תרגישו שעליכם לכתוב זאת או להיות מוטרדים בשל כך. אם אתם כותבים תוכנית ארוכה, סביר מאוד להניח שבכל מקרה לעולם לא תעיינו בה שוב. תוכניות שכוללות יותר מכמה דפים פשוט מסיימות את חייהן כמאובנים בארון התיקים.

הניחו לניחושים. החליטו מה אתם עומדים לעשות השבוע, לא השנה. חִשבו מהו הצעד הבא החשוב מכולם ועשו זאת. קבלו החלטות ממש לפני שאתם עושים משהו, לא לטווח הארוך מאוד.

מותר לכם לאלתר. פשוט עלו על המטוס וטוסו. תוכלו לקנות חולצה יפה יותר, קצף גילוח ומברשת שיניים ברגע שתגיעו לשם. עבודה בלא תוכנית עלולה להיות מפחידה. ואולם הליכה עיוורת בהתאם לתוכנית שאין לה כל קשר למציאות, מפחידה אפילו יותר.

[...]