הפיל והדרקון: הודו וסין

הפיל והדרקון הוא בחינה מעמיקה של צמיחתן העצומה של הודו וסין, ומדריך חיוני להבנת האופן שבו הן מעצבות מחדש את עולמנו. נחשול של שינוי עושה את דרכו אל העולם המערבי בעידן המתאפיין במקומות עבודה שאינם תחומים בגבולות גיאוגרפיים, ובתמורות המשנות את האופן והמקום שבהם מיוצר כמעט כל דבר. אף שהשינוי מבשר רעות למערב, הוא כבר חילץ מאות מיליוני הודים וסינים ממעגל עוני מחפיר.

מרדית מראה כיצד בכפרי הודו, שברובם אף אין חשמל, פורחים מתחמים של חברות תרופות, ואיך צומחים בהודו מקומות תעסוקהרבים מספור המעסיקים אקדמאים מקומיים בשכר נמוך להפליא; וכיצד סין, הממשיכה לנפנף בדגל הקומוניזם, הופכת לכוח מסחרי רב עוצמה, המעורר חשש וקנאה בעולם המערבי.

בתמהיל מרתק של ניתוח ודיווח מהשטח משככת העיתונאית הוותיקה רובין מרדית את הבהלה שמעוררים הקולות המתריעים מפני השלכות הגלובליזציה, ומתירה את סבך העסקים, הפוליטיקה והתרבות הכורך את הודו וסין עם המערב. היא בוחנת את עברן של הודו וסין בצִלם של גנדי ומאו טסה טונג, ואת העתיד הצפוי להן, של סחר בינלאומי משולב המעצב מחדש את העולם, בין שהוא מועבר במכולות ובין שבאמצעות סיבים אופטיים. מרדית מתווה דרך חדשה שבה יוכל העולם המערבי - מנהיגים עסקיים, עובדים, פוליטיקאים ואפילו הורים - להבין את השינויים העצומים המתרגשים עליו, ולשגשג בעידן הפיל והדרקון.

"תיאור מקיף ומסעיר של אחד הסיפורים הכלכליים הגדולים של זמננו."

ג'וזף א' סטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה

"בכל יום אנו שומעים על המספר העצום של מוצרים מתוצרת סין שאנו רוכשים, ועל המספר הלא פחות דרמתי של מקומות עבודה שעוברים להודו. תושבי שתי ענקיות אלה מהווים יותר משליש מאוכלוסיית העולם, ואף שההשלכות של התיעוש המזורז שלהן מורגשות בו-זמנית, כל אחת מהן זכתה עד כה להתייחסות נפרדת. הניתוח השיטתי של רובין מרדית ממלא את הרווח הזה בכתיבה אמיצה וקריאה."

מייק ואלאס, בתוכנית הטלוויזיה "60 דקות" של רשת CBS

"רובין מרדית היא משקיפה חריפה על שתי המדינות המתפתחות בעלות קצב הצמיחה המהיר בעולם. כתיבתה המצוינת מעניקה לנו תיאור מעמיק ומבדר של האתגרים וההישגים של הענקיות האסיאתיות האלה, שיהיו, יש לקוות, מדחפים לשגשוג הגלובלי במהלך המאה העשרים ואחת."

ארנסטו סדיו, נשיא מקסיקו לשעבר, ראש המרכז ללימודי גלובליזציה באוניברסיטת ייל

רובין מרדית - Robin Meredith

רובין מרדית היא כתבת החוץ של המגזין "פורבס" הכותבת על הודו וסין, ובעבר היתה כתבת של "ניו יורק טיימס". היא עיתונאית עטורת פרסים, ובשנים 1999-1998 היתה עמיתת מחקר במסגרת התוכנית היוקרתית לעיתונאים Knight-Wallace באוניברסיטת מישיגן. היא מתגוררת בהונג קונג.

הקדמה : תזוזת יבשות בכלכלה העולמית/כלכלה טקטונית
ביוני 2003 עלה ראש ממשלת הודו אטאל ביהארי ואג'פאיי על מטוס לבייג'ין, בדרכו למסע שעתיד להפוך להיסטורי. בפעם האחרונה שמנהיג הודו ביקר בבייג'ין, כמעט עשור קודם לכן, סין היתה אומה של אינספור זוגות אופניים ושיכונים חדגוניים, שעל סף המאה העשרים ואחת התקשתה לדחוף את כלכלתה אל תוך המאה העשרים. כבר כשהנמיך מטוסו טוס ואג'פאיי היה יכול להבחין במה שוודאי הצטייר בעיניו כחזיון תעתועים: את בייג'ין הקיפו אלפי מפעלים, כמעט כולם נבנו בעשור האחרון, וכל אחד מהם סיפק לעובדיו משכורת קבועה ועמה את החלום לחיים טובים יותר, שהיה חסר סיכוי בעבר. סין זינקה אל העתיד היישר מן העבר.

הוא פסע אל תוך נמל תעופה מודרני לתפארת, אחד מני רבים בסין החדשה. שיירת ראש הממשלה ופמלייתו הוסעה אל תוך בייג'ין בכביש חדש וחלק, חולפת על פני מכוניות נוצצות ואינסוף אתרי בנייה, שצלליותיהם של מאות עגורנים ריחפו בהם מעל לנוף העירוני. בייג'ין התאפיינה בשדרות רחבות, מוקפות גורדי שחקים חדשים ומבהיקים, שרובם נבנו במהלך העשור האחרון, כשהכלכלה הסינית נסקה מהר יותר מכל כלכלה אחרת בעידן המודרני. המראה מהמכונית שהסיעה את ואג'פאיי אותת טוב יותר מכל נתון סטטיסטי כי סין הותירה את הודו הרחק מאחור.

במשך עשרות שנים השתרכו כלכלותיהן של הודו וסין זו לצד זו, מבודדות משאר העולם וסובלות מהתעלמותו. עמיהן היו עניים, ותקוותם לחיים טובים יותר היתה קלושה. אלא שבשנת 1978 סין פתחה את שעריה לעולם החיצון ואילו הודו נמנעה מכך, וגורלן של שתי המדינות התחיל להשתנות.

בעת שפמליית ואג'פאיי ביקרה בסין, רבע מאה לאחר שסין התחילה להנהיג שינויים, כבר חל שיפור דרמתי בחייהם של מאות מיליוני סינים הודות לכלכלה שועטת קדימה. חברות זרות הזרימו יותר מ־ 600 מיליארד דולר לסין מאז 1978 – סכום המאפיל בהרבה על זה שהשקיעה ארצות־הברית בתוכנית מרשל, שסייעה לשיקומה של אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה – והמשקיעים הזרים הקימו מאות אלפי מפעלים ברחבי סין והעסיקו עשרות מיליוני עובדים. העובד הסיני הממוצע השתכר עתה כמעט פי חמישה יותר מאשר לפני תחילת הרפורמות, ומיליונים כבר רכשו טלפונים סלולריים, מחשבים ואף מכוניות ודירות.

הודו, לעומת זאת, נותרה אי־שם בעבר. שדות התעופה המתפוררים שלה היו בני עשרות שנים. לא הוקם בה ולו כביש מהיר חדש אחד. לאורך רחובותיה הפקוקים ומרובי המהמורות ניצבו צריפים מזוהמים. העניים בערי הודו עדיין התגוררו במשכנות עוני, מתרחצים ומדיחים כלים בתעלות מטונפות, ששימשו גם לעשיית צרכים. הודו החלה להתיר, באי־רצון, השקעות זרות בשנת 1991 , שלוש־עשרה שנה לאחר שסין פתחה את כלכלתה לעולם, ואחר כך ליוותה אותן ברפורמות כלכליות, שאותן החילה וביטלה לסירוגין. מצבו של ההודי הממוצע היה אמנם טוב יותר מאשר לפני תחילת הרפורמות הכלכליות, אך לא התקרב למצבו של הסיני הממוצע.

עשרים וחמש שנה לאחר שסין השיקה את הרפורמות הכלכליות שלה הפער בין שתי המדינות היה עצום. הכנסותיהם של הסינים תפחו לפי שניים מרמת ההכנסות של ההודים. שתי המדינות היו עדיין עניות, אבל בשנת 2003 87 אחוז מהסינים כבר היו מעל לקו העוני (שעמד על שכר ממוצע של דולר ליום), לעומת 69 אחוז בלבד מקרב ההודים. חברות זרות השקיעו בהודו 7.5 מיליארד דולר בלבד בשנת הכספים שהסתיימה במרס ;2006 הן השקיעו סכום זהה בסין בכל שישה שבועות. הכלכלה של הודו המשיכה לדשדש, שעה שכלכלתה של סין טסה במהירות אל תוך העתיד.

כיצד זה ייתכן? בהודו יש דמוקרטיה, אוכלוסייה עצומה דוברת אנגלית, מערכת משפט מבוססת, ושפע של קשרים למערב. בסין השלטון רודני, דוברי האנגלית מעטים, ושלטון החוק לא עקבי. אולם ואג'פאיי היטיב לראות את המציאות ממכוניתו: סין השיגה את הודו במרוץ, וכתוצאה מכך השתפר במידה רבה מצבם של תושביה.

זהו סיפור המגולל את השינויים שמחוללות הודו וסין במציאות הכלכלית שלהן, ובאמצעותם – גם בכלכלת העולם. שעה שסין והודו עוברות ממעמד של מדינות מתפתחות לסטטוס של מעצמות, גישתה האיטית־אך־עקבית של הודו עומדת בניגוד לנסיקתה המטאורית של סין. במובנים רבים הודו וסין שונות זו מזו כשם שגנדי שונה ממאו. הודו דמוקרטית, ואילו סין רודנית. הודו הקפיטליסטית היא לעתים קרובות אנטי־עסקית, ואילו סין הקומוניסטית מעודדת בדרך כלל עסקים. הודו הכאוטית היא קשת של צבעים עזים, אומה קקופונית עם שלושים שפות שונות. אפילו אזור הזמן האחיד הנהוג ברחבי הודו מתמיה: הוא סוטה במחצית השעה מן הנהוג במקומות אחרים בעולם. כאשר השעה היא שתים־עשרה בצהריים בניו יורק, השעה היא תשע וחצי בלילה במומביי. סין נראית מסובכת פחות: השפה הלאומית היא סינית מנדרינית, השעונים מיושרים עם אלה של שאר העולם, ואין ספק שהמפלגה הקומוניסטית מנהלת את המדינה.

בעוד נקודות החוזק של סין היו גלויות לעינו של ואג'פאיי, כמו גם לעיני שאר העולם, רבות מנקודות החוזק של הודו פחות גלויות לעין. כשסין סגרה את הקולג'ים שלה במהפכת התרבות, הודו טיפחה את האוניברסיטאות שלה והעניקה השכלה לדור של רופאים, חוקרים, מדענים ומהנדסים. כשסין רדפה קפיטליסטים, מנהלים הודים צברו ניסיון בהתמודדותם עם השווקים המקומיים, והעסקים ההודיים מנוהלים כיום טוב יותר מאלה הסיניים. כיום, משהתחברה מחדש לכלכלה העולמית, התשתית האנושית הבלתי נראית של הודו היא המשאב רב העוצמה העיקרי שלה.

לשתי המדינות יש גם דבר מה משותף: התמורות שחוללו – והדרך שבה תמורות אלה עתידות לשנות את פני כדור הארץ – מדהימות יותר מכל תופעה כלכלית שחווה העולם מאז עלתה ארצות־הברית עצמה על בימת הכלכלה העולמית. השפעתן של הודו וסין ניכרת בירידות המחירים על מדפי וול־מארט, בהתייקרות הדלק בתחנות בארצות־הברית, בשחיקת משכורות אמריקאיות רבות, ואפילו באוויר שאנו נושמים. אפשר להבחין בהשפעה זו בקולות שאנחנו שומעים מקצהו השני של קו הטלפון בשירותי התמיכה הטכנית. אפשר לעמוד עליה בגובה שיוטן של ספינות המשא בים סין הדרומי, בעשותן את דרכן מן המפעלים החדשים בסין כשהן כורעות תחת משא הסחורות שהן מעבירות. אבל יותר מכול היא מוצאת את ביטויה במספרים הגולמיים: הודו וסין נעשו לכלכלות הצומחות במהירות הגדולה ביותר על פני כדור הארץ. נראה כי הן נחושות להישאר במעמד זה עשורים רבים, וייהפכו למעצמות כלכליות בתוך שנות דור.

הודו וסין הפכו לפתע למקור של שכירים, עובדים, לקוחות ומתחרים. בחדרי ישיבות מניו יורק עד טוקיו ומלונדון עד פרנקפורט מנהלים בכירים נדבקים בקדחת הודו ממש כפי שלקו בקדחת הסינית לפני עשור. מנהיגים עסקיים, שאינם מבחינים בין תבשיל קארי לתבשיל מוקפץ, לנים עתה במלונות אסיאניים חדשים בדרגת חמישה כוכבים, המציעים את כל המותרות, למעט העובדה שעליהם לצחצח את שיניהם עם מים מינרליים כדי להימנע ממחלות. המנהלים הללו טסים הלוך ושוב בחצי כדור הארץ מפני ששתי המדינות המבטיחות האלה צומחות במהירות כה גדולה, עד כי נדמה כי כלכלותיהן של ארצות־הברית, אירופה ויפאן עומדות על מקומן. לפתע עשיית עסקים בהודו ובסין היא תקוותן היחידה של חברות מערביות הנחושות לרכוש לקוחות חדשים – הדרך היחידה של מנהלים מערביים לשמור על שביעות רצונם של בעלי המניות שלהם.

השינויים המרשימים ביותר הם ככל הנראה בשוק העבודה, שהפך לגלובלי. לא לפני זמן רב – בשנות ה־ 90 של המאה העשרים – חששו פעילים חברתיים כי הגלובליזציה תפגע בעניים. טעותם מהדהדת כשמדובר בהודו ובסין. מטרתם של קפיטליסטים מאמריקה התאגידית וממקומות אחרים שהגיעו להודו ולסין לא היתה לסייע לנדכאי אסיה, אף על פי כן הם שיפרו את מצבם. אפשר לכנותם פעילים חברתיים באקראי: בעשור האחרון השתפר לאין ערוך מצבם הכלכלי של מאות מיליוני הודים וסינים הודות למקומות העבודה שהגלובליזציה הקרתה בדרכם, גם אם מדובר בעבודות ששכרן נראה נמוך להחריד לעיניים מערביות. השינוי הפתיע את אלה הדואגים לרווחתם של עניי העולם, כשם שהיה בוודאי מדהים את גנדי, נהרו, מאו ופוליטיקאים אחרים בני המאה העשרים שניסו לגונן על העניים מפני עסקים גדולים: נדידת מקומות עבודה אל מעבר לים חילצה מאות מיליוני בני אדם מן החול הטובעני של העוני. מתברר כי מדינות מפותחות כדוגמת ארצות־הברית, יפאן ובריטניה הן העומדות לאבד מספר רב של מקומות עבודה, ואילו מדינות מתפתחות זוכות בהם. הגלובליזציה הוכיחה את עצמה כמועילה לעניים, גם אם היא מלחיצה את המעמד הבינוני בארצות־הברית ובמדינות אירופה.

ספר זה בוחן כיצד האפשרות לתקשר עם עובדים אסיאנים אלה בלחיצת עכבר שינתה את הדרך שבה מתנהלים עסקים בעולם. מיליוני מקומות עבודה עוברים עתה לצדו השני של העולם, אל עובדים הודים וסינים הנכונים לבצע בשכר נמוך בהרבה אותה עבודה שאנשי המערב עושים, גם כשמדובר במשרות צווארון לבן הדורשות מיומנויות מיוחדות. מערביים במקצועות רבים מגלים לפתע שאין הם יכולים עוד לצפות למשכורת הגדולה פי עשרה מזו שמשתכרים עובדים המבצעים אותה עבודה במדינות המתפתחות. בוגרי קולג'ים בהודו שמחים לזכות במקומות עבודה במחלקות שירותי לקוחות, שבהן עליהם לענות לקווי־חינם ולהאזין לתלונותיהם של אמריקאים. בה בעת עוברים עשרות מיליוני סינים צעירים מכפריהם למעונות במפעלים שבערים הגדולות כדי לייצר בגדים, מצלמות דיגיטליות ומחשבים בשביל זרים. אפילו עובדים בכירים בארצות־הברית ובאירופה, המשתכרים משכורות גבוהות, עומדים בימים אלה בפני תחרות מעבר לים: מדי שנה מוסיפות הודו וסין לכוח העבודה שלהן יותר בוגרי קולג'ים מאשר ארצות־הברית ומדינות אירופה גם יחד. אותה עבודה שאנשי המערב עושים, גם כשמדובר במשרות צווארון לבן הדורשות מיומנויות מיוחדות. מערביים במקצועות רבים מגלים לפתע שאין הם יכולים עוד לצפות למשכורת הגדולה פי עשרה מזו שמשתכרים עובדים המבצעים אותה עבודה במדינות המתפתחות. בוגרי קולג'ים בהודו שמחים לזכות במקומות עבודה במחלקות שירותי לקוחות, שבהן עליהם לענות לקווי־חינם ולהאזין לתלונותיהם של אמריקאים. בה בעת עוברים עשרות מיליוני סינים צעירים מכפריהם למעונות במפעלים שבערים הגדולות כדי לייצר בגדים, מצלמות דיגיטליות ומחשבים בשביל זרים. אפילו עובדים בכירים בארצות־הברית ובאירופה, המשתכרים משכורות גבוהות, עומדים בימים אלה בפני תחרות מעבר לים: מדי שנה מוסיפות הודו וסין לכוח העבודה שלהן יותר בוגרי קולג'ים מאשר ארצות־הברית ומדינות אירופה גם יחד.

בשביל המעמד הבינוני בארצות־הברית ובמדינות אירופה זהו צדה המפחיד והאפל של הגלובליזציה. כאשר יותר ממיליארד עובדים נוספים לפתע למאגר כוח העבודה העולמי, תושבים רבים במערב צפויים לאבד את מקומות העבודה שלהם, ואחרים ייאלצו להסתגל לירידה משמעותית ברמת חייהם, אלא אם כן ייהפכו ליריבים תחרותיים יותר בשוק העבודה העולמי. חקלאים נעקרו מאדמותיהם במהפכה התעשייתית במאה התשע־עשרה; פועלים איבדו את מקורות פרנסתם כי דחקו אותם קווי ייצור מודרניים במאה העשרים; ואך לפני שנות דור הדמימו מפעלים אמריקאיים את מכונותיהם מפני שעבודת הצווארון הכחול החלה לעבור למקסיקו. ההיסטוריה עומדת לחזור על עצמה, והיא עתידה לזעזע את שוקי העבודה בעולם.

אלא שצמיחתן של הודו וסין היא הרבה יותר מנדידה של מקומות עבודה אל מעבר לים: היא קשורה בשינוי גיאו־פוליטי משמעותי בעולם שאחרי המלחמה הקרה, בהרוויית הצימאון הגובר לדלק ובשינויים סביבתיים עצומים. זו כלכלה שמרעידה את אמות הספים: התעוררותן של הודו וסין גורמת לכל הנוף הכלכלי והפוליטי של כדור הארץ להשתנות לנגד עינינו.

מכיוון שקשרי הכלכלה הגלובלית כיום מהודקים יותר מתמיד, התמורות המתחוללות בהודו ובסין מעצבות את עתידו של העולם כולו במהירות ובכמה דרכים מפתיעות. מעולם עד כה לא היה השוק הגלובלי מקושר כל כך: דמיינו שהסחר המסיבי הזורם על דרך המשי קשור בזה של הסחורות העוברות בדרך התבלינים, והשילוב הזה של מסחר גלובלי מתוגבר בטכנולוגיה מודרנית. הסחורות שמוכרות כיום הודו וסין למערב אינן מועברות על גבי גמלים או בספינות סחר עתיקות, אלא בטיסות מטען, באוניות מכולה, או באינטרנט.

ספר זה נועד לסייע לקוראים להבין כיצד מתעצב העולם שלנו מצמיחתן של הודו וסין, המדינות שהשפעתן הפוטנציאלית בעשורים הבאים מעוררת חששות ואף על פי כן מפחיתים בחשיבותה. הפיל והדרקון יראה כיצד יכול שאר העולם להסתגל להתעוררותן של הודו ושל סין ואף לשגשג. אבל קודם כול עלינו להבין את שתי האומות הענקיות, שפתחו את שעריהן ופסעו דרכם אל המאה העשרים ואחת.