ארץ היצירות האבודות

אַלּוֹנָה חוֹשֶׁדֶת שֶׁמַּשֶּׁהוּ מוּזרָ קוֹרֶה לִיצִירוֹת הָאָמָּנוּת שֶׁהִיא וְהַחֲבֵרִים שֶׁלָּהּ מְבִיאִים הַבַּיְתָה מִבֵּית–הַסֵּפֶר.

הַיְּצִירוֹת הַחֲשׁוּבוֹת וְהַמְּיוּחָדוֹת פָּשׁוּט נֶעֱלָמוֹת, וְלַהוֹרִים יֵשׁ הֶסְבֵּרִים מְאוֹד לֹא מְשַׁכְנְעִים.

בִּלּוּי תָּמִים בַּפָּארְק הַשְּׁכוּנָתִי מִסְתַּיֵּם בְּמַסָּע מִסְתּוֹרִי וּמְלֵא הַרְפַּתְקָאוֹת אֶל אֶרֶץ הַיְּצִירוֹת הָאֲבוּדוֹת, שָׁם פּוֹגְשִׁים אַלּוֹנָה וחַבֵרֶיהָ אֶת הַיְּצִירוֹת וְהַיְּצוּרִים שֶׁאָבְדוּ לָהֶם: טָרַנְטוּלָה שְׂעִירָה וְקוֹפְצָנִית, דְּרָקוֹן שֶׁיּוֹרֵק מַמְתַּקִּים מֵהַגָּרוֹן וְגִּבּוֹר–עַל עַצְבָּנִי בִּמְיוּחָד!

בְּשִׂיאוֹ שֶׁל הַמַּסָּע מוֹצְאִים הַיְּלָדִים אֶת הַיְּצִירָה הָאֲבוּדָה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם: שִׁיר חָצוּף וּמְרַגֵּשׁ שֶׁכָּתְבָה ילְַדָּה אַלְמוֹנִית וְשֶׁנֶּהֱפַךְ לַהִמְנוֹן שֶׁל מְדִינָה שְׁלֵמָה.

אֶרֶץ הַיְּצִירוֹת הָאֲבוּדוֹת הוּא סֵפֶר מְשַׁעֲשֵׁעַ, מְקוֹרִי וּפָרוּעַ, שֶׁכּוּלוֹ שִׁיר הַלֵּל לָאָמָּנוּת, לַחוֹפֶשׁ וְלַיְּצִירָתִיּוּת.

ארז הימן - Erez Heiman

אֶרֶז הֵימָן הוּא יוֹצֵר, תַּסְרִיטַאי וּמְעַצֵּב גְּרָפִי. הוּא גַּם אַבָּא שֶׁל אַלּוֹנָה וְזוֹהַר, שֶׁעַד הַיּוֹם נֶעֶלְמוּ לָּהֶן מָאתַיִם שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ יְּצִירוֹת לְפָחוֹת... זֶהוּ סֵפֶר הַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ.

איור: מורן ברק - Moran Barak

מוֹרָן בָּרָק הוּא מְאַיּר לְסִפְרֵי יְלָדִים, אָנִימַצְיהָ וְעִתּוֹנוּת. מִשְׁתַּדֵּל לְבַקֵּר בְּאֶרֶץ הַיְּצִירוֹת הָאֲבוּדוֹת לְפָחוֹת פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ.

זֶה נִרְאָה כְּמוֹ עוֹד יוֹם רָגִיל בַּחַיִּים הַמְּאוֹד רְגִילִים שֶׁל אַלּוֹנָה. הִיא קָמָה בַּמִּטָּה הָרְגִילָה שֶׁלָּהּ, אָכְלָה אֶת הַיּוֹגוּרְט הָרָגִיל עִם הַגְּרָנוֹלָה הָרְגִילָה וְנָסְעָה עִם הָאִמָּא הָרְגִילָה שֶׁלָּהּ בְּסוּבָּארוֹ רְגִילָה לְמַדַּי (אוֹמְנָם סְגוּלָה, אֲבָל רְגִילָה) אֶל בֵּית–הַסֵּפֶר הַדֵּי רָגִיל שֶׁלָּהּ. בַּדֶּרֶךְ אִמָּא הִשְׁמִיעָה לָהּ דִּיסְק עִם שִׁירִים רְגִילִים וְהַכֹּל הָיהָ כָּל–כָּךְ רָגִיל. שִׁעֲמוּם לֹא נוֹרְמָלִי.

לְפֶתַע שָׁאֲלָה אַלּוֹנָה שְׁאֵלָה שֶׁנִּשְׁמְעָה רְגִילָה לַחֲלוּטִין: "אִמָּא, אַתְּ זוֹכֶרֶת שֶׁאֶתְמוֹל הֵבֵאתִי לָךְ אֶת הַיְּצִירָה שֶׁעָשִׂינוּ בַּכִּתָּה? אֶת הַשּׁוֹבָךְ שֶׁבָּנִינוּ מִצְּדָפִים וּמַקְּלוֹת שֶׁל אַרְטִיק?" וְאִמָּא הֵשִׁיבָה תְּשׁוּבָה רְגִילָה

בְּהֶחְלֵט: "בֶּטַח שֶׁאֲנִי זוֹכֶרֶת. זֹאת הָיְתָה יְצִירָה מְאוֹד מְיוּחֶדֶת, אַלּוֹנָה. מְאוֹד הִתְפַּעַלְתִּי מִמֶּנָּה. אַתְּ כָּל–כָּךְ יְצִירָתִית וּמוּכְשֶׁרֶת."

בֵּינְתַיִם הֵן הִגִּיעוּ לְבֵית–הַסֵּפֶר וְאַלּוֹנָה רָצָה לְשַׂחֵק עִם אַיּהָ וּמִיקָה בֶּחָצֵר. "מָה עָשִׂית עִם הַשּׁוֹבָךְ שֶׁלָּךְ?" שָׁאֲלָה אַלּוֹנָה אֶת אַיּהָ. "הֶרְאֵיתִי לְאַבָּא וְאִמָּא שֶׁלִּי וְהֵם נוֹרָא הִתְפַּעֲלוּ. אִמָּא אָמְרָה לִי שֶׁאֲנִי מַמָּשִׁ יְצִירָתִית וּמוּכְשֶׁרֶת וְשֶׁיּוֹם אֶחָד אֶהְיֶה אוֹמָנִית," אָמְרָה אַיּהָ. זֶה נִשְׁמַע מְאוֹד מוּכָּר לְאַלּוֹנָה. "זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי אָמְרָה לִי."

"רֶגַע, אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה, לִפְנֵי שֶׁהָלַכְתִּי לִישׁוֹן, הִנַּחְתִּי אֶת הַשּׁוֹבָךְ לְידַ הַמִּיטָה וְהַבּוֹקֶר הוּא כְּבָר לֹא הָיהָ שָׁם..." נִזְכְּרָה פִּתְאוֹם אַיּהָ. בְּדִיּוּק הָיהָ צִלְצוּל. כָּל הַיְּלָדִים נִכְנְסוּ לַכִּתָּה, שָׁם חִכָּה לָהֶם אִיצִיק, הַמּוֹרֶה לְאוֹמָנוּת, שֶׁבִּשֵּׂר לָהֶם בַּחֲגִיגִיּוּת: "הַיּוֹם, יְלָדִים, נָכִין חֲנוּכִּיּהָ מִקְּלִפּוֹת אֲבַטִּיחַ, בָּטֶרִיּוֹת מְשׁוּמָשׁוֹת וּבִּיסְקְוִיטִים בְּטַעַם ונִָיל."