אנדרה מורואה, (1967-1885), הוא שם העט של הסופר היהודי־צרפתי אמיל הרצוג, אשר נולד בחבל נורמנדי שבצרפת למשפחת יצרני בדים שנמלטה מחבל אלזס לאחר שנכבש בידי הגרמנים במלחמת פרוסיה־ צרפת (1870). מורואה, שהיה תלמיד מצטיין, סיים לימודי תואר ראשון בספרות והמשיך בלימודי פילוסופיה. הוא לחם במלחמת העולם הראשונה וב־ 1919 , בהשפעת חוויותיו מהמלחמה, כתב את ספרו הראשון, שתיקתו של הקולונל בְּרַאמְבְּל. הוא היה עיתונאי, כתב ספרי היסטוריה (דברי ימי צרפת ודברי ימי אנגליה, שראו אור בעברית ב־ 1962 בתרגומה של לאה וייץ־כהן), וכן ביוגרפיות רבות, מסות, רומנים וכמה ספרי ילדים. בשנת 1938 התקבל כחבר באקדמיה הצרפתית.
במלחמת העולם השנייה נמלט לארצות־הברית והרצה באוניברסיטת הארוורד. ב־ 1943 שירת בצבא בעלות־הברית בצפון אפריקה בדרגת סרן, וב־ 1945 , עם סיום המלחמה, חזר לצרפת והמשיך לכתוב ביוגרפיות על הוגים, סופרים ואישים פוליטיים — תחום הכתיבה שבו הצטיין וזכה למוניטין. מורואה אהב מאוד את התרבות האנגלית וכתב כמה ביוגרפיות על אישים אנגלים נודעים: בנימין ד'יזראלי (1927), לורד ביירון ( 1930 ), המלך אדוארד ( 1933 ) ועוד. כן הקדיש כמה ביוגרפיות לסופרים הצרפתים מרסל פרוסט
(1949), ז'ורד' סאנד (1953) וויקטור הוגו (1954) .