על המחברים
טעימה מהספר
הידעתם?
- האושר מידבק.
- בני זוגכם לעתיד יהיו כנראה חברים של חברים שלכם.
- חברים של חברים של חברים שלכם יכולים לגרום לכם
להיות שמנים - או רזים.
אלה רק אחדים מהממצאים המפתיעים של המדענים הידועים ניקולס כריסטאקיס וג'יימס פאולר. במחוברים הם מציגים ראיות חדשות ומרעישות לכך שמעגלים חברתיים מעצבים למעשה את כל היבטי חיינו: איך אנחנו מרגישים, עם מי אנחנו מתחתנים, האם אנחנו חולים, כמה אנחנו מרוויחים והאם אנחנו הולכים להצביע בבחירות. מסתבר שכל זה תלוי במה שאנשים סביבנו עושים, חושבים ומרגישים.
ככלל, קיימות שלוש דרגות של השפעה: אנחנו משפיעים על אנשים ומושפעים מאנשים המרוחקים מאיתנו עד שלוש דרגות הפרדה, ואת רובם איננו מכירים כלל. המעגלים החברתיים הללו הם שמונחים ביסודם של הונאות פיננסיות, הפרעות אכילה, התעללויות והתאבדויות, אבל גם ביסודם של חדשנות, אלטרואיזם ופעולות אקראיות לכאורה של נדיבות.
מחוברים הוא ספר פרובוקטיבי, מלא תובנות ושימושי, ההופך על פיה את תפישת עליונותו של הפרט ומציג תפישה חדשה ומהפכנית: כנחילי דגים המשנים כיוון כאיש אחד, כך גם אנחנו מובלים בבלי דעת על ידי הסובבים אותנו. הוא ישנה לעד את האופן שבו אתם מסתכלים זה על זה ועל עצמכם. הספר זכה בפרס יוקרתי בארצות הברית, היה מועמד לפרסים נוספים, תורגם לשפות רבות והגיע לרשימות רבי המכר.
"כריסטאקיס ופאולר כתבו את הספר בה"א הידיעה על המדע החדש והמרתק על מעגלים חברתיים. נדמה לנו שאנחנו אנשים עצמאים השולטים בגורלנו, אבל המחברים מראים לנו שאנחנו רק תאים במערכת העצבים של חיה גדולה בהרבה. אם מישהו שאינכם מכירים קורא את מחוברים זה ישנה את חייכם לתמיד. איך? קראו ותגלו בעצמכם."
- דניאל גילברט, מחבר רב המכר להיתקל באושר (בעברית בהוצאת מטר)
"מה שהופך אותנו לבני אדם - לטוב ולרע - הוא טבענו החברתי. הפן המורכב, המופלא ולעתים האפל הזה שלנו לא נחשף מעולם בבהירות כזאת כמו במחוברים. בעולם חברתי המתפוצץ מרוב דרכים חדשות ליצירת יחסים הדדיים, מחוברים הוא מדריך למשתמש עבור עצמנו במאה העשרים ואחת."
- דן אריאלי, מחבר רב המכר לא רציונלי ולא במקרה (בעברית בהוצאת מטר)
ניקולס כריסטאקיס MD, PhD הוא פרופסור באוניברסיטת הרווארד בחוגים למדיניות הבריאות, לסוציולוגיה ולרפואה. ב-2009 בחר בו כתב העת "טיים" לאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם.
ג'יימס פאולר, PhD הוא פרופסור חבר באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו במחלקה למדע המדינה ובמרכז למערכות בריאות בטכנולוגיה אלחוטית. הוא נבחר כאחד "המדענים מעוררי ההשראה ביותר" בפסטיבל המדע בסן דייגו.
בקרו באתר האינטרנט שלהם: connectedthebook.com
הקדמה
רשתות חברתיות הן מערכות סבוכות במובן המעניין של המילה. הן כל־כך מתוכננות וכל־כך מורכבות - ונמצאות בכל מקום - עד שמתעוררות תהיות לגבי התפקיד שהן ממלאות. מדוע אנחנו נטועים בהן? כיצד הן נוצרות? כיצד הן פועלות? כיצד הן משפיעות על חיינו?
השאלות הללו מרתקות אותי (ניקולס) קרוב לעשר שנים. התחלתי בכך שהתעניינתי ברשת החברתית הפשוטה ביותר: שני בני אדם, צמד (דיאד). הצמדים שבחנתי בראשית הדרך היו של בני זוג, בעלים ונשים. כרופא שטיפל בחולים סופניים ובבני משפחותיהם, נוכחתי לדעת עד כמה כבד היה המחיר ששילמו בני זוג שאהוביהם מתו. התחלתי להתעניין באופנים שבהם מחלה של אדם אחד עלולה לגרום למחלה של אדם אחר, מפני שהתרשמתי שאם שני בני אדם קשורים ביניהם בקשר חזק, קיים קשר חזק גם בין המצבים הבריאותיים של שניהם, וכי אם אחד מהם חלה או הלך לעולמו, גדלים הסיכויים שתהיה לכך השפעה דומה גם על השני. התחוור לי שאני יכול לחקור כל מיני סוגים של זוגות - אחאים, חברים ואפילו זוגות של שכנים החולקים גדר אחת.
אבל לבו האינטלקטואלי של הנושא לא היה טמון במערכות הפשוטות הללו. במקום זה הבנתי שהזוגות האלה מתקבצים לכדי יצירת רשתות ענקיות של קשרים המגיעים הרחק הרחק. לאשתו של אדם יש חברה, וזו נשואה לגבר שלאחיו יש חברה, וכך הלאה והלאה.
שרשרות אלה מסתעפות כמו הבזק של ברק, ויוצרות דפוסים מורכבים שלהם השפעה ניכרת על פני החברה האנושית כולה. חשדתי כי המצב מורכב מכפי שהוא נראה במבט ראשון. עם כל צעד שאנחנו מתרחקים מאדם מסוים הנמצא ברשת חברתית, עולה במהירות עצומה מספר הקשרים לבני אדם אחרים, ורשת הקשרים מסתעפת. בעקבות מחשבותי על הסוגיה, התחלתי לקרוא עבודות של חוקרים במדעי החברה, שחקרו רשתות חברתיות, כאשר בעיקר סקרנו אותי רשתות חברתיות גדולות, אפילו של שלושה מיליון בני אדם.
עד מהרה הבנתי שכדי ללמוד דברים מורכבים כל־כך, מוטב שאעבוד בשיתוף פעולה עם חוקר נוסף. אז התברר לי שג'יימס פאולר, גם הוא מהרווארד, חקר רשתות, אם כי מנקודת מבט שונה לגמרי. ג'יימס ואני לא הכרנו, אף שעבדנו בבניינים סמוכים באותו קמפוס במשך כמה שנים. בשנת 2002 הפגיש בינינו חבר משותף, איש מדע המדינה גארי קינג. במאמר מוסגר אפשר לציין שאת מסענו המשותף התחלנו בזכות הרשת החברתית שלנו, וכי רק עובדה זו לבדה מדגימה נקודה חשובה שאנחנו רוצים להציג בספר זה: כיצד רשתות חברתיות פועלות ומהי התועלת הטמונה בהן. גארי חשב שעשוי להיות לנו עניין אינטלקטואלי משותף, והוא צדק.
ג'יימס עסק כמה שנים במחקר על מקורותיהן של האמונות הפוליטיות של אנשים, ובחן כיצד ניסיון של אדם אחד לפתור בעיה חברתית או פוליטית השפיע על אחרים. איך אנשים חוברים יחד כדי לבצע את מה שלא היו יכולים לעשות לבדם? הוא התעניין גם בהיבטים מרכזיים אחרים של התופעה: אלטרואיזם וטוּב לב, שתי תכונות חיוניות שגורמות לרשתות חברתיות לצמוח ולשרוד.
כשהתחלנו לחשוב יחד על הרעיון שאנשים מחוברים ביניהם ברשתות חברתיות רחבות, הבנו שההשפעה החברתית איננה מסתיימת באנשים שאנחנו מכירים. אם אנחנו משפיעים על חברינו, והם משפיעים על חבריהם, אזי פעולותינו יכולות להשפיע גם על אנשים שלא פגשנו מעולם. התחלנו לחקור השפעות שונות בתחום הבריאות. אט־אט גילינו שיש עניינים שניתן לצפות אותם; שאם חבר של חבר שלכם עלה במשקל, סביר להניח שגם אתם תעלו במשקל. גילינו שאם חבר של חבר שלכם הפסיק לעשן, סביר שגם אתם תפסיקו לעשן. גילינו גם שאם חבר של חבר שלכם נהיה מאושר, גם אתם תהיו מאושרים.
בסופו של דבר הבנו שקיימים חוקים בסיסיים ששולטים ביצירתן ובפעולותיהן של רשתות חברתיות. הגענו למסקנה שאם אנחנו רוצים לחקור כיצד רשתות פועלות, עלינו להבין קודם כול כיצד הן נוצרות. לדוגמה, אי־אפשר להיות חבר של כולם. גבולות גיאוגרפיים, מעמד חברתי־כלכלי, טכנולוגיה ואפילו גנים, מגבילים אנשים ליצירת סוג מסוים של יחסים חברתיים וקובעים גם את מספר הקשרים שהם יוצרים. המפתח להבנת אנשים הוא הבנת הקשרים ביניהם, ולכן התמקדנו בקשרים.
ההתעניינות שלנו בנושא זה דמתה לזו של מלומדים רבים אחרים שקידמו את המתמטיקה והמדע של הרשתות בעשר השנים האחרונות. כשהתחלנו לחקור את הקשרים האנושיים, נפגשנו עם מהנדסים שחקרו רשתות של תחנות כוח, נוירולוגים שחוקרים רשתות של עצבים, גנטיקאים שחוקרים את רשתות הגנים ופיזיקאים שחוקרים רשתות כעניין שבשגרה.
חשבנו שהרשתות שלהם מעניינות, אך שהרשתות שלנו מעניינות יותר, מורכבות בהרבה ובעלות השלכות מרחיקות לכת באופן ניכר. אחרי ככלות הכול, בצמתים ברשתות שלנו ניצבים אנשים חושבים, המסוגלים לקבל החלטות ולשנות את הרשתות שלהם. מנגד, לצד העובדה שאנשים מהווים חלק בלתי נפרד מהרשתות, הם גם מושפעים מהתצורה הרשתית - אשר לה חיים משלה.
פריחתה של ההתעניינות ברשתות אינה ייחודית לעולם האקדמיה. הופעת האינטרנט המחישה את מושג החיבוריות עם היטמעותה בכל תחומי התרבות. אנשים החלו להיות מחוברים, וכיום כמעט כל אדם מכיר אתרים של רשתות חברתיות דוגמת פייסבוק או מייספייס.
המשך ההתעמקות ברשתות החברתיות הניב את התפיסה שלהן כסופר־ אורגניזם, מעין יצור על־אנושי, הצומח ומתפתח כל הזמן, תכנים שונים ומגוונים זורמים ונעים בתוכו. לסופר־אורגניזם הזה מבנה משלו ותפקיד, ואנו חשנו צורך עז להבין את שניהם.
התפיסה שלנו את עצמנו כחלק מסופר־אורגניזם מאפשרת לנו לראות את פעולותינו, את הבחירות שלנו ואת ניסיון החיים שלנו באור חדש. אם אנחנו מושפעים מהיותנו חלק בלתי נפרד מהרשתות החברתיות ומאנשים אחרים שקשורים אלינו בקשרים קרובים או רחוקים, אנחנו מאבדים בהכרח חלק מההשפעה שיש לנו עצמנו על ההחלטות שאנחנו מקבלים.
אובדן כזה של שליטה עלול לעורר תגובות חזקות במיוחד כשאנשים מגלים ששכניהם או אפילו אנשים זרים מסוגלים להשפיע על התנהגויות ותוצאות שיש להן משמעויות מוסריות והשלכות חברתיות. אבל הפן השני של ההבנה הזאת הוא שאנשים מסוגלים להכיר במגבלותיהם ולהתעלות מעל עצמם.
בספר זה אנחנו טוענים שהקשרים ההדדיים שלנו אינם רק חלק טבעי וחיוני מחיינו, אלא גם כוח שיכול להניע השפעה חיובית. בדיוק כפי שהמוח מסוגל לעשות דברים ששום עצב לבדו אינו מסוגל לעשות, כך רשתות חברתיות עושות דברים ששום אדם בודד אינו מסוגל לעשות.
במשך עשרות ואפילו מאות שנים, חששות אנושיים אמיתיים כגון אם אדם יחיה או ימות, יהיה עשיר או עני, יפעל בצדק או לא, היתרגמו לדיונים על אחריות אישית מול אחריות קולקטיבית. פילוסופים וחוקרי חברה נחלקו בדרך כלל לשני מחנות: אלה שחשבו שאנשים שולטים בגורלם, ואלה שהאמינו כי כוחות חברתיים (כגון מוסדות חינוך או מוסדות ממשל) אחראים לו.
אנחנו חושבים שבשיח זה חסר גורם שלישי. לאור המחקר שלנו וניסיון החיים המגוון שלנו - מההיכרות שלנו עם בני זוגנו ועד לפגישתנו הגורלית, מהדאגה לחולים סופניים ועד לבניית בתי שימוש בכפרים עניים ונידחים - אנחנו מאמינים שהחיבור שלנו עם אנשים אחרים הוא החשוב ביותר, ושמדע הרשתות החברתיות, המחבר את המחקר העוסק בפרטים עם מחקר שעניינו קבוצות, יכול לספק תשובות לשאלות רבות הנוגעות לקיום האנושי.
ספר זה מתמקד בקשרים שלנו עם אנשים אחרים ובשאלה כיצד הם משפיעים על רגשות, מין, בריאות, פוליטיקה, כסף, אבולוציה וטכנולוגיה. אבל יותר מכול הוא עוסק במה שהופך אותנו לבני אנוש. כדי לדעת מי אנחנו, אנחנו חייבים להבין כיצד אנחנו מחוברים.
בלחיצה על הרשמה אני מסכים לקבל מידע שיווקי, מבצעים והטבות באמצעות דוא"ל ו/או הודעות SMS ומסכים לתנאי השימוש
FOLLOW
