מדינת הסטארט-אפ

הספר מדינת הסטארט-אפ עונה על שאלת מיליארד הדולר: איך זה שבישראל - מדינה צעירה המונה כ-7 מיליון תושבים, ‏מוקפת אויבים ומצויה במלחמה מתמשכת מאז הקמתה - הוקמו יותר חברות ‏סטארט-אפ מאשר במדינות גדולות, שלוות ויציבות כמו יפן, הודו, קוריאה, קנדה ובריטניה?

המומחים ‏לגיאופוליטיקה, דן סנור ושאול זינגר, מתארים כיצד מטפחת התרבות הישראלית צירוף ייחודי של ‏ חדשנות ויזמות אינטנסיביות, ומספקים דוגמאות בנוגע למיטב הממציאים והמשקיעים בישראל.‏ על פי המחברים, ישראל איננה רק מדינה: היא גם דרך חשיבה. סנור וזינגר ‏מראים כיצד מדיניותה של ישראל בענייני הגירה, מחקר ופיתוח ושירות צבאי ‏היו גורמי מפתח בצמיחתה של המדינה, ומספקים תובנות בנוגע לשאלה מדוע לישראל יש יותר ‏חברות הנסחרות בנאסד"ק מאשר לאירופה כולה, לקוריאה, ליפן, לסינגפור, לסין ולהודו.‏

הספר מדינת הסטארט-אפ, שהגיע לרשימות רבי המכר בארצות הברית ותורגם לשפות רבות, מראה בדרך ייחודית ומרתקת כיצד ניתן ללמוד מישראל לקחים הנכונים לא רק למדינות אחרות, אלא גם לכל מי שמבקש לבנות ארגון ‏משגשג. בימים אלה, שבהם הכלכלה העולמית מנסה לשקם את יכולותיה ואת ביטחונה, טוב לגלות שאין מקום נכון יותר מישראל להביט אליו ולזכות בתובנות חדשות ומפתיעות!‏

"יש לארצות הברית הרבה מה ללמוד ממודל היזמות הישראלי המרשים, ובעיקר מתרבות המנהיגות וניהול ‏הסיכונים. מדינת הסטארט-אפ הוא ספר לכל מנהל הרוצה לפתח את הדור הבא של מנהלים ‏ארגוניים."‏

- טום ברוקאו, כתב מיוחד של חדשות ‏NBC‏

"מדינת הסטארט-אפ ‏מלא בתובנות מעוררות השראה על מה שעומד מאחורי הכלכלה הדינמית של מדינת ישראל. זהו ספר ‏שבא בזמן הנכון ושיר הלל מתבקש מאוד לרוח היזמית."‏

- מג ויטמן, נשיאה ומנכ"לית eBay לשעבר‏

"ניתוח מאיר עיניים ומפתיע לעתים קרובות, שבא בעתו."‏

- ג'ורג' סטפנופולוס, כתב ראשי בוושינגטון של חדשות ‏ABC

דן סינור - Dan Senor

דן סינור, עמית בכיר לחקר המזרח התיכון במכון המחקר האמריקני הידוע "המועצה ליחסי חוץ" (CFR), מעורב זמן רב במדיניות, בפוליטיקה ובעסקים במזרח התיכון. כיועץ בכיר למדיניות ‏החוץ של ממשל ארצות הברית הוא שירת זמן רב בעיראק, והפנטגון ‏אף העניק לו את אות הכבוד האזרחי הגבוה ביותר. מאמרי הביקורת שלו מתפרסמים ‏ב"וול סטריט ג'ורנל", והוא כתב גם ל"ניו יורק טיימס", ל"וושינגטון פוסט" ‏ול"טיים" ומשמש כיועץ לקרן השקעות גלובלית. חי בניו יורק.

שאול זינגר - Saul Singer

שאול זינגר הוא עורך לשעבר של מאמרי המערכת של ה"ג'רוזלם פוסט" וכותב בעיתון זה טור קבוע, ומחבר הספר "עימות עם ‏הג'יהאד". הוא כתב ל"וול סטריט ג'ורנל", ל"קומנטרי", ל"ניוזוויק", ל-"‏CNN Opinion‏", ל"ביטרלמונס" (מגזין ישראלי-פלסטיני) ולבלוג של ה"וושינגטון פוסט" - "פוסט ‏גלובל". כיהן כיועץ בקונגרס האמריקאי, וכיום חי בירושלים.‏

הקדמה למהדורה העברית
ספר זה עבר מסע מופלא מאז פורסם לראשונה בנובמבר 2009 בארצות הברית. הוא הפך לרב מכר לא רק בארצות הברית, אלא גם בהודו ובסינגפור. מהדורות בשפות זרות נמצאות בשלבי הוצאה לאור בסינית (הן בסין והן בטייוואן), ברוסית, בקוריאנית, בפורטוגזית (בברזיל), בבולגרית, בערבית, בצ'כית ובשפות נוספות.

ספק אם ניתן להסביר זאת בעניין הבינלאומי באיכות הכתיבה שלנו. הדבר ודאי נובע מכך שישנם אנשים ברחבי העולם שבאמת רוצים לדעת מה הביא את ישראל להיות חדשנית כל־כך, ושסקרנותם הביאה אותם לבחון את מדינתנו הקטנה לא רק מבעד לעדשות הסכסוך במזרח התיכון. אך אם מטרתנו היתה לשפוך אור על אותו צד עלום בדרך כלל של ישראל בפני העולם, מה יכול ספר זה להציע לישראלים?

ובכן, מסתבר שלעתים קשה לנו לראות דווקא את מה שקרוב אלינו כל־כך, על יתרונותיו וחסרונותיו כאחד. אף שישראלים רבים חשים גאווה לנוכח הצלחתם בתחום ההיי־טק, לעתים קרובות הביקורת גוברת על הגאווה. הביקורת השכיחה ביותר במגזר הטכנולוגי היא שחברות סטארט־אפ ישראליות נמכרות מוקדם מדי, ושאין מספיק חברות גדולות מאוד.

הקדמה קצרה זו אינה המקום ליישב דיון זה; אנו עוסקים בכך בהרחבה בספר. בקצרה נאמר שאמנם אנו מבינים את הרצון להתרחב מעבר לנישת הסטארט־ אפ שישראל בנתה לעצמה במערכת האקולוגית של הטכנולוגיה העולמית, אך למרבה הפלא, דווקא יש בישראל חברות גדולות. לטבע, החברה הגדולה ביותר בישראל, יש שווי שוק גבוה מזה של נוקיה, החברה הפינית שאליה ישראלים מתייחסים לעתים קרובות כדוגמה לחברה הגדולה שהם היו רוצים להקים. ומלבד טבע יש בישראל עוד כעשר חברות ששוויין מוערך ביותר ממיליארד דולר - נתון משמעותי עבור מדינה קטנה כל־כך.

חשוב מכך, לאחר שראיינו עשרות מנהיגים בינלאומיים בתחומי העסקים והממשל עבור ספר זה, למדנו משהו שעל כל הישראלים להבין גם כשהם טוענים שיש צורך בשינוי: היכולת לחולל חדשנות היא משאב נדיר ביותר, ויש לו ביקוש רב. משלחות ממדינות אחרות מבקרות בישראל תכופות כדי לגלות את הסוד שיאפשר הקמת חברות סטארט־אפ רבות יותר. לעומת מדינות רבות שהקימו בהצלחה חברות גדולות, רק שתיים - ארצות הברית וישראל - יצרו גם סביבה אקולוגית של חברות סטארט־אפ בהיקף ובמגוון המציבים אותן בחזית החיפוש אחר חדשנות.

אף שנראה שקצב השינויים הטכנולוגיים בשני העשורים הקודמים היה מטורף - יש להניח שקצב זה יואץ בשנים הקרובות. היכולת לחדש, לאלתר ולהסתגל הופכת להיות חשובה יותר ולא פחות. מדינת ישראל ממוקמת בעמדה טובה מאוד להצלחה בעולם חדש זה, אך איננו יכולים לקבל את עמדת ההובלה שלנו כמובנת מאליה.

כפי שניתן ללמוד מהפרק המוקדש לסכנות האורבות למדינת הסטארט־אפ, מערכת החינוך ברמה בינלאומית שהיתה עבורנו נכס חשוב כל־כך עד לאחרונה עלולה להביא עלינו את מפלתנו אם נניח לה להידרדר. כמו כן איננו יכולים להתעלם מהעובדה ששאר ענפי הכלכלה לא השתוו להצלחה של ענף ההיי־טק. נתיב חיוני - אם כי לא מספיק - לצמצום בר־קיימא של הפערים החברתיים שנוצרו כתוצאה מצמיחה לא מאוזנת זו, הוא ללמוד לקחים מהצלחת ההיי־טק ולהפיץ אותם בשאר ענפי הכלכלה.

גאווה עלולה לעוור, וכמוה גם הציניות. הראשונה עלולה להוביל לשאננות, והשנייה עלולה להסתיר את מה שמתפקד היטב, את מה שחשוב, את מה שצריך לבנות עליו. סיפורה של מדינת הסטארט־אפ הוא סיפורה של מדינה קטנה שתרגמה מצוקה לא רק למקור אנרגיה מתחדש, אלא למקור אנרגיה מהסוג רב־ הערך ביותר: אנרגיה יצירתית. הנישה שישראל יצרה לעצמה במערכת האקולוגית הגלובלית מבטיחה במיוחד, אך היא גם נישה שקשה לשמר ולפתח. אחד מפלאי החדשנות הוא שניתן לחלוק אותה לא עם כל ענפי הכלכלה, אלא גם עם כל העולם. בשנת 2011 תהפוך ישראל למדינה הראשונה שתתחיל להפחית את תלותה בנפט על ידי החלפת המכונית צורכת הדלק - ולא רק בנישה שלה, אלא בכל העולם. זוהי דוגמה לאופן שבו מדינה קטנה יכולה להפוך ל"מדינת בטא" לפתרון בעיות גלובליות רחבות.

אנו מקווים שישראל תהפוך למנהיגה ביישום פתרונות חדשניים לבעיות גלובליות נוספות, כמו מערכות חינוך לא מתפקדות, המחסור במים, שירותי רפואה ועוד.

וכאן אנו מגיעים למילה המוזרה ביותר שאנו משתמשים בה בספרנו: נס. נדמה כי מילה זו לא תמצא את מקומה בספר עיון, בייחוד בתחום העסקים. אך אנו משתמשים בה באופן שבו עשה זאת דוד בן גוריון כשאמר, "בישראל, כדי להיות ריאליסט, צריך להאמין בנסים."

אנו משתמשים במילה "נס" בתחושת פליאה לנוכח סיפורה של מדינה שהיתה שקועה במשך קצת יותר משישים שנותיה במאבקי הישרדות, אך לא המתינה להצלחה במאבקה כדי להטביע את חותמה בעולם באמצעות טכנולוגיה וחדשנות. הניסיון להיות אור לגויים הוא אולי תהליך שאינו נגמר, אך תהליך זה לא המתין לבוא השלום שאנו מייחלים לו ומתפללים אליו; הוא כבר יצא לדרך.

דן סינור וסול סינגר
ניו־יורק וירושלים, אוקטובר 201

הערת המחברים
זהו ספר על חדשנות ויזמות, ועל הדרך שבה מדינה קטנה, ישראל, הפכה להיות ההתגלמות של שתיהן.

זהו אינו ספר על טכנולוגיה, אם כי אנחנו מזכירים חברות היי־טק רבות. אף שאנחנו מוקסמים מהטכנולוגיה ומהשפעתה על העידן המודרני, המוקד שלנו הוא המערכת המולידה רעיונות עסקיים חדשים ומרחיקי לכת.

ספר זה הוא בחלקו חקירה, בחלקו טיעון, ובחלקו סיפורים. הקורא יכול היה לצפות שהספר יהיה מאורגן כרונולוגית, לפי חברות, או לפי מרכיבי המפתח השונים שזיהינו במודל הישראלי לחדשנות. הגישות האלה לארגון שיטתי קסמו לנו, אך דחינו את כולן בסופו של דבר לטובת גישה הקרובה יותר למעשה פסיפס.

אנחנו בוחנים היסטוריה ותרבות, ובוחרים בסיפורים מייצגים של חברות כדי לנסות ולהבין מאין באה כל האנרגיה היצירתית הזאת, ומהן הצורות שבהן היא באה לידי ביטוי. אמנם ראיינו כלכלנים ולמדנו את הדרך שבה הם בוחנים את ישראל, ואולם בחנו את הנושאים שלנו כחוקרי היסטוריה, מִנהָל עסקים וגיאופוליטיקה. לאחד משנינו (דן) יש רקע במנהל עסקים ובממשל, ולשני (שאול) בממשל ובעולם העיתונות. דן מתגורר בניו יורק, למד בישראל, וחי, עבד וסייר בעולם הערבי; שאול גדל בארצות הברית ומתגורר כיום בירושלים.

דן השקיע בחברות ישראליות. אף אחת מחברות אלו אינה מוצגת בספר זה, אך מוצגים בו כמה אנשים שדן השקיע איתם. נציין זאת במקומות המתאימים. אמנם התפעלותנו מהסיפור שלא סופר על הישגיה הכלכליים של מדינת ישראל היתה מניע משמעותי לכתיבת הספר הזה, אך אנחנו סוקרים גם תחומים שבהם ישראל מפגרת. אנחנו בוחנים גם איומים על הצלחתה המתמשכת של ישראל - שברובם בוודאי יפתיעו את הקורא, שכן הם אינם מצויים גבוה ברשימת סדרי העדיפויות של התקשורת.

אנחנו נכנסים בקצרה לעומקם של שני נושאים: מדוע תעשיות החדשנות האמריקאיות לא ניצלו טוב יותר את הכישרונות היזמיים שמציעים בעלי ההכשרה והניסיון הצבאיים, להבדיל מהנהוג בכלכלה הישראלית; ומדוע העולם הערבי מתקשה בטיפוח יזמות. נושאים אלה ראויים לטיפול מעמיק שמעבר להיקפו של ספר זה; אפשר לכתוב ספרים שלמים על כל אחד מהם.

לבסוף, למרות הכיסוי התקשורתי הנרחב שלו זוכָה ישראל, סיפור אחד הוחמץ במידה רבה, והוא העובדה שמדדי המפתח הכלכליים מראים כי מדינת ישראל מייצגת את הריכוז הגדול ביותר של חדשנות ויזמות בעולם כיום.

ספר זה הוא הניסיון שלנו להסביר תופעה זו.