כשפילון שומע לא

כשפילון שומע ״לא!״

כְּשֶׁפִּילוֹן שׁוֹמֵעַ לֹא הוּא זוֹעֵף שׁוֹצֵף רוֹתֵחַ, עַל הָאָרֶץ מִשְׁתַּטֵּחַ. אֲבָל, פִּילִים קְטַנִּים צְרִיכִים לִלְמוֹד שֶׁלֹּא יָכוֹל לִהְיוֹת הַרְבֵּה דְּבָרִים שׁוֹנִים: לִפְעָמִים זֶה עוֹד לֹא, עוֹד מְעַט, נָא חַכֵּה רַק רֶגַע קָט; לֹא בָּהוּל וּמְפוּחָד הוּא לִפְעָמִים עֲצוֹר מִיָּד. פִּילוֹן שׁוֹמֵעַ הַרְבֵּה לֹֹאִים מְבוּלְבָּלִים, מַכְעִיסִים, מַפְתִּיעִים. וְכַאֲשֶׁר הַלֹּא מַקְפִּיץ אוֹתוֹ, וּמַרְגִּיז אוֹתוֹ, וּמְעַצְבֵּן אוֹתוֹ, וּמְחַרְפֵן אוֹתוֹ, וְהַפָּנִים שֶׁלּוֹ סוֹעֲרוֹת, וְהָאוֹזְנַיִם שֶׁלּוֹ בּוֹעֲרוֹת ,אָז הוּא פִּתְאוֹם הוּא עוֹצֵר וְשׁוֹאֵל: לָמָּה? מִלָּה עוֹצְמָתִית וַחֲשׁוּבָה לֹא פָּחוֹת מִלֹּא.

פִּיקְצֶ'ר בּוּק מַרְהִיב, מְחוֹרָז, קִצְבִּי, מְשַׁעֲשֵׁעַ, שֶׁחוֹשֵׂף אֶת שְׁלַל מַשְׁמָעוּיוֹתֶיהָ וְשִׁמּוּשֶׁיהָ שֶׁל הַמִּלָּה הַנְּפוֹצָה כָּל־כָּךְ לֹא.