חברות ששינו את העולם מספר את סיפורן המרתק של 50 חברות בינלאומיות שהשפיעו השפעה משמעותית על ההיסטוריה החברתית והכלכלית בארבע מאות השנים האחרונות. למהדורה העברית הוסיף עורך הסדרה אורן נהרי חברות ישראליות שהשפיעו על הכלכלה וההיסטוריה הישראלית והעולמית, ובהן טבע, התעשיות הביטחוניות, נטפים, צ'ק פוינט ומיראביליס.

הספר, מצטרף לסדרת "משני עולם" המצליחה בהוצאת מטר, הכוללת את רבי-המכר נאומים ששינו את העולם, נשים ששינו את העולם ועוד, מציע רצף מגוון, מרתק ומעורר מחשבה של סיפורים על הישגים תאגידיים בכל תחום של יזמות עסקית – מייצור פלדה ועד דיווח חדשותי, מכלי רכב ועד אמצעי מניעה, מלבני נשים ועד רשת האינטרנט; ההתחלה הצנועה של העסק שהקים לוי שטראוס בעת הבהלה לזהב בקליפורניה במאה ה-19 ושהפך לאימפריית ג'ינס; ייסודה של חברת פורד עם הון התחלתי של 28,000 דולר; הקמתה של מיקרוסופט ב-1975 על ידי שני סטודנטים צעירים, ביל גייטס ופול אלן, ועוד ועוד.

זהו גם סיפורם של היזמים המרשימים, שגאונותם, האנרגיות שלהם וחזונם האסטרטגי הניעו את הארגונים קדימה. ביל בואינג, וולט דיסני, סטיב ג'ובס, לארי פייג' וסרגיי ברין ומארק צוקרברג הם רק דוגמאות ספורות. חברות ששינו את העולם מציע שפע של מידע מפתיע, ציטטות, עובדות מרכזיות ונקודות ציון בתולדותיה של כל חברה, לצד תצלומים מרשימים. כל אחת מהחברות בספר שינתה את העולם, ומשקפת שינוי שחל בעולם בתקופתה, בדרכים מרחיקות לכת ולעתים בלתי צפויות. יחד, סיפוריהן הם לא פחות מהיסטוריה מקוצרת של עולם העסקים הגלובלי.

החברות שבספר על פי שנת היווסדן: חברת הודו המזרחית – 1600 • בנק אמסטרדם – 1609 • קולברוקדייל – 1717 • דופונט – 1802 • תומאס קוק – 1841 • זינגר – 1850 • ווסטרן יוניון – 1851 • רויטרס – 1851 • לוי שטראוס – 1853 • מסילת הרכבת התוך-יבשתית – 1869 • סטנדרד אויל – 1870 • חברת בל – 1876 • מנצ'סטר יונייטד – 1878 • קודאק – 1881 • קוקה קולה – 1885 • ג'ונסון את ג'ונסון – 1887 • יבמ – 1889 • טבע - 1901 • בנק לאומי לישראל - 1902 • פורד – 1903 • הובר – 1908 • הכשרת הישוב - 1909 • BP – 1908 • בואינג – 1916 • חברת העובדים - 1923 • דיסני – 1923 • שנאנדואה (גולדמן סאקס) – 1929 • יוניליבר – 1930 • קינג קאלן – 1930 • EMI / מרקוני – 1934 • אלן ליין – 1935 • טויוטה – 1937 • פולקסווגן – 1938 • וונדרברה – 1939 • איקאה – 1943 • סוני – 1946 • טאפליין - 1947 • התעשיות הבטחוניות – 1948 • ביק / בירו – 1950 • סירל – 1961 • סן לורן – 1962 • נטפים - 1965 • נוקיה – 1967 • נייקי – 1968 • אינטל – 1968 • וירג'ין – 1969 • מיקרוסופט – 1975 • אפל – 1976 • בודי שופ – 1976 • CNN – 1980 • סווטש – 1983 • יורוטאנל – 1987 • צ'ק פוינט - 1993 • אנדמול – 1994 • eBay – 1995 • אל ג'זירה – 1996 • מיראביליס (icq) 1996 • גוגל – 1998 • פייסבוק – 2004
•

עוד בסדרת משני עולם:

 יהודים ששינו את העולם
 ימים ששינו את העולם
 מלחינים ששינו את העולם
 מסעות ששינו את העולם
 נאומים ששינו את העולם
 נשים ששינו את העולם
 פילוסופים ששינו את העולם

ג'ונתן מנטל - Jonathan Mantle

ג'ונתן מנטל הוא מחברם של ביוגרפיות וספרי עיון שהיו לרבי מכר בארצות הברית. הוא מכהן כמנהל התקשורת של חברת TriStar Ltd..

עורך המהדורה העברית: אורן נהרי

מבוא
חברות מעטות "שינו את העולם", פשוטו כמשמעו. בין החברות שעשו זאת אפשר למנות את חברת קוֹלבּרוּקדייל, וסטרן יוניון, יוניון פסיפיק וסנטרל פסיפיק, בֶּל, פורד, דוּפונט, סירל ומיקרוסופט; ורק חלק מאותן חברות עשו זאת בזכות מוצר שהוא פרי המצאתן. חברות רבות אחרות, דוגמת איסטמן קודאק, איקאה, אפל וגוגל שיפרו המצאה, שירות או מוצר קיימים, פתחו שווקים חדשים, שינו את ההתנהגות האנושית ויצרו "קהילות".

בין "החברות" ששינו את העולם, אילו היו חברות באמת, אפשר היה למנות את שבט הגלגל (תחבורה, מסופוטמיה, 4000 לפנה"ס), פרעה בע"מ (תשתיות, מצרים, 3000 לפנה"ס), האורקל מדלפי ושות' (מערכות מידע שגוי, יוון, 500 לפנה"ס), יוהאן גוטנברג בע"מ (דפוס, גרמניה, 1455) , לוֹמבַּרד בע"מ (בנקאות, איטליה, 1100), פרויקט מנהטן בע"מ (אנרגיה גרעינית, ארצות הברית, 1943), נאס"א בע"מ (מסעות חלל ותגליות, ארצות הברית, 1958) ודֶר מאוּאר [חומת ברלי] בע"מ (תשתיות, גרמניה, 1961 – 1989).

חברות נוספות ששינו את העולם ומוזכרות בספר זה בקצרה, או שאינן מוזכרות בו כלל, הן חברת הים הדרומי (קרן ההשקעות הממונפות שקריסתה הביאה את תגובת הנגד הרגולטורית הראשונה), רמינגטון (מכונות כתיבה), Consolidated Edison (נורת הליבון), וסטינגהאוס (מקררים), תאגיד השידור הבריטי (BBC), מעבדות בֶּל (הטרנזיסטור), בָּאייר (אספירין), היוּלֶט־פקארד (ראשיתו של עמק הסיליקון), מקדונלד'ס (מזון מהיר) ואמזון (סחר מקוון). כל החברות האלה - ורבות אחרות - משנות את העולם באמצעות החדשנות, הפיתוחים הטכנולוגיים ויכולות השיווק המאפיינים אותן. בבחירת החברות ביקשתי פיזור גיאוגרפי נרחב ולעתים גם פרובוקטיביוּת. כך, למשל, העדפתי לכלול את חברת קינג קאלן, שהקימה את המרכול הראשון בעולם, ולא את ווֹל־מארט, מאחר שהשפעה חזקה מגודל.

"החברה", במשמעותה המקורית, נועדה לשרת את רווחת הציבור. ה"תאגידים" שקמו מהמאה התשע־עשרה, שגשגו כתוצאה מיכולות ייצור המוני והפצה המונית. התאגידים אימצו את הקשרים והעסקאות שהתבצעו קודם לכן בשוק והפנימו אותם אל תוך שיטות הניהול שלהם: כעת הן יצרו את השוק. תאגידים אלה השתנו בעזרת חדשנות והמצאות.

עם זאת, לא התאגידים הם שהמציאו את ספינות הקיטור, את מסילות הברזל, את הטלגרף, את מנוע הבעירה הפנימית או את המטוס; הם ניצלו את ההמצאות האלה לצורכיהם. תוך כדי כך השתנה סדר העדיפויות: לא עוד טובת הכלל, אלא עושרם האישי של בעליהם הפרטיים; כך הלכו והתרחקו התאגידים מהממשלות שאפשרו את היווצרותם.

רבים מאמינים שעידן ה"קפיטליזם הניהולי" עומד להסתיים. התאגיד, המונע בידי מנהלים, מיזוגים ובעלי מניות, רומס את החברה שהיא מנוע הצמיחה של היזמים. אנשים מתקוממים. החברות נעשות קטנות יותר, ועסקים מתפצלים. יש תזוזות בין המרכז לבין השוליים. ואולם בה בעת, השינויים שהחברות משקפות ומגלמות גדולים, ואולי אף גדולים מבעבר. החברה שמשנה את העולם הולכת וקטנה בדרכים רבות; עם זאת, כוחה לבנות את העולם ולהרוס אותו רב מאי פעם. זאת ועוד, כוח המשיכה של ההצלחה מבוסס תמיד על תנועה מהשוליים למרכז. לכן, מה שמתחיל במרד של יחידים בסדר הקיים מסתיים תמיד בשמרנות חדשה.

בעולם שכזה, אדם יוצא בטויוטה שלו לעבודתו בג'ונסון את ג'ונסון, ואשתו מתכנתת את האייפּוד שלה, נועלת את נעלי הנייקי ויוצאת לרוץ בדרכה אל בודי שופּ, ותוהה אם זכרה ליטול את הגלול ה. עם שובה הביתה, היא מתחברת לרשת מהמחשב הנייד של אפל, נכנסת לאתר MSN , מחפשת דבר־ מה בגוגל ומוכרת באיבֵּיי מחרוזות זכוכית שהיא מכינה בעצמה. אחיה, חייל בעיראק, עוטה על עצמו אפוד עשוי קֶוולאר וצופה באל ג'זירה. הוא מוציא תמונת קודאק של חברתו, והטלפון הנייד שלו, מתוצרת נוקיה, מצלצל. אחר כך יעברו תמונות מהקרב שבו הוא מעורב באמצעות לוויין וישודרו ב־ CNN . חי או מת, יש להניח שכך תשמע אחותו על הקרב, ואיתה העולם כולו.

מאחורי כל החברות האלה עדיין נמצאים, ויימצאו תמיד, היזמים: ה"חלוצים", שבמילותיו של ג'יימס אלרוֹי פלֶקר, "הולכים רחוק קצת יותר... מעבר להר הכחול האחרון." השאלה מה עושה אדם ליזם ראויה לספר נפרד: גנטיקה, הסביבה שבה נולד וגדל, הטבע, הטיפוח, הכורח, זרות, עקירה, מלחמה, אסתמה, ביגמיה, דיסלקציה, שובבות, צירוף מקרים ומזל - כל אלה ממלאים תפקיד.

מדובר בהקשרים רבים ושונים, לעתים בלתי סבירים בעליל, המחברים בין תומס קוק, יוליוס דה רויטר, ביל בואינג, וולט דיסני, מסארוּ איבּוּקה, אקיוֹ מוֹריטה, אניטה רודיק, ביל גייטס, לארי פייג' או סרגיי ברין. הניסיון לשמר את חזונו של המייסד עלול להיות מסוכן ממש כמו אובדן החזון, כפי שגילה אלן ליין.

לוּ פלאט מבואינג ציין שבניגוד להיולט־פקארד, החברה הקודמת שלו, לבואינג אין עוד תרבות אתית המבוססת על ערכים אלא "מדיניות אתיקה". חברה יכולה להחזיק בתרבות ערכית מבוססת, לאבד אותה ולשוב ולמצוא אותה. חברה עשויה להתמודד עם אובדן המייסד, או לאבד את המייסד אך לשמר את חזונו לתועלתה, אפילו לנצח, כפי שקרה לג'ונסון את ג'ונסון. ערכן של חברות והערכתן העצמית כרוכים לבלי התר בערכו של המוצר שהן מייצרות.

יש אייקונים המייצגים התחלה צנועה ונחושה שקל להזדהות איתה, דוגמת לוי שטראוס והסחורה שנשא על גבי סוסו בשדות הזהב של קליפורניה, ביתן הסירות של ביל בואינג, הסככה של אינגוואר קמפראד, חנות הכולבו הנטושה של סוני, המוסך של אניטה רודיק והחדר במעונות הסטודנטים של לארי פייג'.

אם הודו וסין יצליחו לשנות את העולם במאה העשרים ואחת, הן לא יעשו זאת תוך שימוש במודל האמריקני שנוסד במאות התשע־עשרה והעשרים. הודו וסין מסתמכות על העברת טכנולוגיות מהמערב אליהן ועל אספקת טובין ושירותים למערב; פעילות שחלק גדול ממנה מסתמך על הון מערבי שמחפש רווחים לטווח קצר. החברה המשנה את העולם תזדקק למקבילות של "ייצור רזה", של חלונות או של אייפוד, כדי להצליח בכוחות עצמה. המצאות, מזל וצירופי מקרים - וגם הפרעות - הם המפתח לשינוי העולם.

החברה המוחזקת בשותפות וממשיכות דרכה, התאגיד האמריקני והחברה הבריטית בערבון מוגבל, ה־ (AG) Aktiengesellschaft הגרמנית, ה־ (SA) Societe Anonyme הצרפתית וה־ Kabushiki Geisha היפנית הם הם הפתחים המובילים אל המים הטובים בבאר הסוערת של הקפיטליזם. את החברות המוצגות בספר בחרתי מתוך רשימה ארוכה של חברות, שעוררה ויכוחים רבים בין ידידים. דבר אחד בטוח: כל אחת מהחברות שינתה את העולם ושיקפה שינויים שחלו בעולם בתקופתה, בהצלחתה או בכישלונה, וכולן עשו זאת בדרכים מרחיקות לכת, ולעתים בלתי צפויות.וכולן עשו זאת בדרכים מרחיקות לכת, ולעתים בלתי צפויות.

הקדמה למהדורה העברית
בשנת 1982 יצא לאקרנים סרט המדע הבדיוני "בלייד ראנר", הנחשב עד היום לאחד מסרטי הקולנוע הטובים בהיסטוריה. בין השאר הצליחו הבימאי רידלי סקוט וצוותו ליצור לוס אנג'לס עתידית, שונה לחלוטין ומוכרת בו בזמן. אחד מסמלי העתיד - שבינתיים הגיע - היה הפרסומות האין סופיות שמילאו את העיר. ומכיוון שהיה מדובר בעתיד רחוק, נבחרו לשלטי הפרסומת האלה חברות ענק מובילות טכנולוגיות, נערצות על חדשנותן ועל ניהולן, שהיה ברור לחלוטין שיתקיימו בכל עתיד אפשרי: חברת התעופה פּאן אמריקן שלטה בשחקים; קוויזינארט ייצרה את מעבדי המזון המעולים ביותר; אר־סי־איי שלטה בשוק מכשירי הטלוויזיה, הרדיו ושאר מוצרי האלקטרוניקה; אטארי היתה סמל לחדשנות בתחום משחקי המחשב (המחשב עצמו היה מוצר חדש); בֶּל היתה מונופול בתחום הטלפוניה. כולן נעלמו או ירדו מגדולתן שנים ספורות לאחר שיצא הסרט לאקרנים.

עולם העסקים דרוויניסטי ופרנואידי ולא תמיד הטובים מנצחים בו. אין הכוונה רק לבני האדם הטובים, אלא למוצרים הטובים, המבריקים, החדשניים באמת: לעתים החדשנות מקדימה את זמנה; לעתים - כפי שמוכיח מקרה גוגל - משתלט על השוק מוצר שהגיע מאוחר יותר; ולעתים - כפי שגילתה אפל, כשמיקרוסופט השתלטה על שוק מערכות ההפעלה למחשב - מוצר טוב פחות משתלט על השוק. כל מי שנמצא ברגע מסוים למעלה משוכנע שכישרונו הוא הסיבה לכך, ועל כן הוא ראוי למשכורות ענק ולבונוסים, וגם שהמצב הקיים יישאר לנצח; אלא שבגלגל הענק של העולם, עסקים, חברות ובני אדם עולים ויורדים.

ספר זה עוסק בחברות. כשאנו חושבים על האישים ששינו את ההיסטוריה ואת חיינו, אנו חושבים על מלכים ונשיאים, על נביאי דת ומצביאים, על מלחינים, סופרים ומדענים. משום מה יזמים ומייסדי חברות לא נכללים ברשימה כלל או מדורגים במקום נמוך בה. אבל בטווח הארוך הם משפיעים יותר מרבים אחרים. האנשים המתוארים בספר הם עקשנים ושאפתנים, וחלקם רודפי בצע - אבל המורשת שלהם העשירה את העולם.

העולם ספקן כיום כלפי מדינאים ואנשי צבא, אפילו כלפי מדענים ואנשי רוח, בוודאי כלפי אנשי עסקים. אבל היזמים, שמפלסים דרך קדימה בלי להתחשב בדעת הקהל ובעצת אנשי המיתוג והשיווק, והממציאים, המקימים חברות שיוצרות מוצר שנדמה לנו תחילה כמותרות, ובהמשך אנו לא מבינים כיצד הסתדרנו בלעדיו - אנשים אלה זוכים להערצה כלל־עולמית, בכל חברה ובכל תרבות.

ספר זה הוא החמישי בסדרת "משני עולם". לחברות שבחר ג'ונתן הוספנו חברות ישראליות וכן חברה בין־לאומית אחת: פייסבוק, שכן עולם היזמות והעסקים הוא הדינמי בעולם, ועברו כמה שנים מאז נכתב הספר והחברה האחרונה בו היתה גוגל.

החברות הישראליות בספר לא שינו את העולם, אך הן שינו את ישראל. כולן חברות ישראליות מאוד במובנים שונים: הכשרת הישוב נולדה ישירות מהקונגרס הציוני, ומטרתה - כפי שעולה בבירור משמה - להכשיר את ארץ ישראל למדינה שבדרך, לקנות אדמות, לבנות מולדת. בנק לאומי לישראל קם גם הוא כזרוע כלכלית של החזון הציוני מייסודו של הרצל. לאחר שנפגש עם אילי הממון היהודים היה ברור להרצל שהם לא יתגייסו להקמת המולדת - ושאם יתגייסו, ירצו לשלוט בכל הנעשה בכספם. על כן הוחלט להקים בנק שמניותיו יוחזקו בידי העם היהודי, בנק שישקיע בפרויקטים לאומיים ולא יחפש את שורת הרווח לבדה.

התעשיות הביטחוניות - תע"ש, רפא"ל והתעשייה האווירית - קמו כזרוע המגן של המדינה הצעירה ובעצם עוד טרם הקמתה. ראשית החברות האלה היא בבתי מלאכה מאולתרים בשכונות מגורים, שבהם הורכבו רימונים ופצצות למלחמת העצמאות, ובהאנגר לתיקון מטוסי בוכנה. מי יכול היה לחזות אז שישראל תשגר לוויין לחלל?

בדיחה ישנה שואלת איך ניתן להרוויח מיליונים בישראל, ומשיבה - צריך להשקיע מיליארדים. אך מאז השתנו הזמנים, ישראל השתנתה. בעשורים הראשונים למדינה היה הביטחון בראש מעייניהם של יזמים ותעשיינים, ואילו בעשורים האחרונים קמות בישראל חברות שמובילות את העולם. סיפור האגדה של מיראביליס, שפיתחה את תוכנת המסרים המידיים ICQ - הפייסבוק של זמנה - הסעיר את הדמיון של מיליונים בישראל ובעולם. הזמן בין המצאה להמצאה, בין טכנולוגיה לטכנולוגיה המחליפה אותה, נמדד עתה בשנים בודדות.

כמו חברות ישראליות מודרניות רבות נולדה צ'ק פוינט במפגש של צעירים יצירתיים ביחידת המודיעין 8200 . הם רצו להקים חברה שיהיה כיף לעבוד בה ושמחזורה יהיה כשלושה מיליון דולר בשנה. היום המייסדים הם מיליארדרים, וצ'ק פוינט מובילה בעולם בתחום אבטחת המידע. טבע היא אחת מחברות הענק של העולם כיום, חברה גלובלית המתנהלת באותה טבעיות בוול סטריט, במעבדות במכון ויצמן ובמפעל המשוכלל להפליא בהר חוצבים שבירושלים. ובכל זאת ראשיתה בסיפור ישראלי מאין כמותו - משפחת סלומון שתולדותיה שזורים בתולדות היישוב, העלייה מגרמניה והמנכ"ל יוצא הקיבוץ.

חברת נטפים היא סיפור החלום הישראלי במיטבו: מהנדס מים בעל רעיון חדשני פוגש בקיבוץ המוכן להשקיע, והתוצאה היא חברה שתוצרתה מסייעת לחקלאות בעולם כולו וגורמת למדבר לפרוח - פשוטו כמשמעו.

חברת העובדים היא סיפור הניסיון הישראלי למצוא את שביל הזהב בין קפיטליזם לסוציאליזם, להקים חברה בשני מובני המילה - חברה עסקית וחברה של בני אדם, גוף הנותן תעסוקה לעובד, מקים לו בית, מספק את כל צרכיו ומגן עליו. המתח הפנימי הזה לא החזיק מעמד והתרסק לבסוף, אבל גם החברות בסרט "בלייד ראנר" התרסקו ונפלו, והן ביקשו רק להרוויח, בלי להקים חברה צודקת.

מי יהיו החברות הגדולות הבאות ומה תהיה הטכנולוגיה הבאה שתכבוש את העולם? אין לנו מושג. אולי המכונית החשמלית, אולי נאנו־רובוטיקה, אולי חברת תעופה לחלל. חברות כאלה כבר פועלות. סביר יותר שתהיה זו חברה שברגעים אלה איננו מכירים כלל. אם פעם היינו יכולים לומר בוודאות רבה שמייסדי החברה יהיו צעירים אמריקנים - היום סביר מאוד שהם יהיו הודים, סינים - או ישראלים.

אורן נהרי, 2012