להמשיך בקניות
  סה"כ ספרים בסל הקניות:       סה"כ לתשלום ללא דמי משלוח:      

  

 שינוי גודל אות:

גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

   ספרי עיון    סדרת ענייני דיומא   המיליון ששינה את המזרח התיכון

חיפוש מתקדם
חיפוש ספר
()   הסל שלי     
» ספרות מתורגמת
» ספרות מקור
» כל הספרים
» סדרת ענייני דיומא
» סדרת משני עולם
» מדריכים לאובדי עצות
» השקעות וניהול פיננסי
» ספרי ניהול ואסטרטגיה
» יזמות
» יצירתיות
» העשרה בארגון
» ספרי שיווק ומכירות
» סדרת אבא עשיר
» נושאים שונים
» זוגיות ואינטימיות
» יחסים במשפחה
» תזונה נכונה
» לאכול ולרזות
» התמודדות
» בריאות ורפואה
» אל תקחו הכל ללב
» כל הספרים
» סדרת מלודי
» סדרת לולו
» חפשו את המטמון
» ספרים נפרשים
» מוזיקה לפעוטות
» הסיפורים הקטנים שלי
» טוב לדעת - לפעוטות
» מציק ומצחיק
» כל הספרים
» עלילות ספיידרוויק
» סדרת ספטימוס היפ
» ילדי המנורה
» יומני הסודי ביותר
» סדרת Glee
» קלמנטיין
» סדרת כנפיים
» שרלוק הולמס
» יצורים יפהפיים
» נחל שלדים
» הצרות של אולי וג'קפיץ
» טרילוגיית וונדלה
» כל הספרים
» סודות הלוחשת
» ברליץ מדריכי כיס
» ברליץ צעד אחר צעד
» מתנה לכל עת
» מילים על ...
» הדרך אל האושר
» מילים שיוצאות מן הלב
» הסדרה של בראדלי
» קסם - ספרי צביעה
» כל הספרים
» ספרי אבא עשיר
» יועצי אבא עשיר
הוצאת מטר בפייסבוק

   

   על הספר   על המחברים   פרטים נוספים   חדר קריאה  שתפו ספר זה עם החבריםהדפסה ידידותית לסיווג הספרים  בקטלוגחזרה לדף הקודם
תמונה מוגדלת ופרטים נוספים

מחיר קטלוגי: 98.00 ש"ח
המחיר באתר: 68.6 ש"ח

./covers/1808_120.jpg1808

המיליון ששינה את המזרח התיכון

המיליון ששינה את המזרח התיכון


68.6
הוסף לעגלה

ספרים -   לתשלום
הוספה לסל הקניות
סל הקניות שלי

המיליון ששינה את המזרח התיכון | לילי גלילי ורומן ברונפמן
העלייה הסובייטית לישראל

הקדמה | אפרים הלוי
מה יודע אזרח ישראל יליד רוסיה ומדינות חבר העמים על סבך הפעילויות שקדמו לעלייתו ארצה, אם הגיע הנה בסוף שנות השמונים ובמהלך שנות התשעים של המאה שעברה? למה נחת בנמל התעופה בן גוריון ולא בנמל התעופה קנדי בארצות הברית? האם החוויות שבהן התנסה בתהליכי קליטתו היו דומות לאלה שחוו עליות קודמות או שונות מהן? מה יודע הישראלי המצוי על נסיבות העלייה הגדולה הזאת? מה הוא באמת יודע על חייהם והשקפת עולמם של עולים אלה?

האם עלייה זו עתידה להיות גורם מרכזי בעיצוב דמותה העתידית של החברה בישראל, ואולי אף בגיבוש האסטרטגיה המדינית והביטחונית שלה? ואם אמנם כך תהיה - האין זה חשוב שכלל הציבור יטרח להבין הרבה יותר משהבין עד כה על קהילה גדולה זו שחיה בתוכנו?

ספרם של לילי גלילי ורומן ברונפמן מגולל לעיני הקורא את אחד האירועים המכוננים של מדינת ישראל בחמישים שנותיה הראשונות. שלושה פרקים מרכזיים בסאגה זו.

הראשון הוא המאבק לפתיחת שערי ברית המועצות לשעבר ליהודים שמאחורי מסך הברזל של האימפריה הקומוניסטית בהובלתה של רוסיה;

השני הוא סיפור העלייה עצמה וראשית קליטתם של כמיליון בני אדם במדינתם החדשה;

והשלישי הוא התערותה של העלייה הזאת במרקם החברתי, המדיני־פנימי והפוליטי־פנימי, בתוך מדינת ישראל. מרכז הכובד של ספר זה נעוץ ברכיב השלישי של הסאגה, שבו מילא רומן ברונפמן תפקיד חשוב, תחילה כפעיל בנושאי כלכלה וחברה ובעיסוק בשדה הסבוך של הפוליטיקה הישראלית, ולאחר מכן כחבר כנסת פעיל מאוד, תחילה במסגרת תנועת ישראל בעלייה בראשות נתן שרנסקי המפלגה הראשונה שהתמודדה בהצלחה תחת דגל ההשתייכות והייצוג של ציבור עולי חבר העמים הסובייטי לשעבר ולאחר מכן במסגרת משותפת של מפלגת מרצ וגורם נוסף בשמאל הישראלי.

ברונפמן עלה ארצה מאוקראינה ב־ 1980 , כעשר שנים לפני בוא הגל הגדול של העולים גל המיליון ובעשור זה להתערותו בישראל הספיק לשרת שירות חובה בצה"ל במסגרת חיל האוויר וגם ללמוד באוניברסיטה העברית ולסיים תואר דוקטור ללימודים רוסיים. המשקל המצרפי של היבטים אלה בתולדות חייו אפשרו לו לגשת לנושא הספר הן כשחקן חשוב בהשתלשלות ההיסטורית שאותה הוא מתאר והן כאדם המצויד בכלי ביקורת מדעיים המאומן ומנוסה בניתוח אירועים היסטוריים ותהליכים ותופעות חברתיות ופוליטיות.

לילי גלילי, ישראלית ותיקה ועיתונאית מוערכת, שאת מאמריה מרבים לצטט בספרים ובמאמרים בנושא העלייה הרוסית, סיקרה וניתחה את ההוויה הישראלית במשך עשרות שנים מעל דפי עיתון הארץ. תובנותיה והבנתה את החברה הישראלית שהעלייה היא חלק ממנה מול ההתנסות האישית של ברונפמן הולידו ספר המעמת את הגישה הראשונית של מי שחוותה את העשורים הראשונים של העלייה כישראלית עם זו של עולה חדש שזה מקרוב בא.

לפיכך הספר גדוש הן בסיפורי מעשה על אותן שנים, שבהן הלכו והתעצמו משקלם והשפעתם של יהודי יוצאי חבר העמים על החברה, הכלכלה והמציאות הפוליטית בישראל, והן בשפע של ניתוחים עכשוויים מאירי עיניים של סוציולוגים ואנשי הגות מקרב יהודי עלייה זו, שעניינם הסברת מה שעבר ומה שעובר על קהילה גדולה ורבת דעות וגוונים זו בימינו.

הישראלי החי במאה העשרים ואחת ימצא בספר זה מענה על שתי שאלות: כיצד הגענו עד הלום בכל הקשור לשאיפתנו לייצב חברה שוויונית וסובלנית בישראל, ולְמה אנחנו יכולים לצפות בתחום זה בשנים הקרובות והגורליות העומדות לפתחנו.

מספר היבטים כלל־ישראליים וכלל־יהודיים עולים מהכתובים וראויים לאזכור טרם קריאה. חלק מהיבטים אלה משותפים לרבות מהעליות השונות לישראל, ואחרים ייחודיים לעלייה זו.

ההיבט הראשון ללא ספק מתמצה במשפט, “ישראל אוהבת עלייה אך אינה אוהבת עולים". בצד ההתחכמות הצינית שבאמירה זו חייבים להודות כי זו תכונה אנושית מאוד, העולה כל אימת שקבוצת אנשים חדשה נוחתת ומתמקמת במגרש שבו כבר חיה ופועלת חברה תוססת, שלרוב היא גם חברה מצליחה. ההתנשאות כלפי “העולה החדש", הדרתו מהחברה הקיימת או צמצום ההתחככות עמו למינימום ההכרחי, ופה ושם קמצוץ של גזענות מהולה בלעג לנימוסיו ולתרבותו - בכל אלה התנסו דורות של גלי עלייה.

כך, למשל, היתה זו מנת חלקם של יהודי גרמניה שבאו לכאן בשנות השלושים של המאה שעברה. חלקם עבדו לפרנסתם כמטאטאי רחובות, כשבכיסיהם ניירות מצהיבים של תארי דוקטור לפילוסופיה או משפטים. עם זאת, שום גל עלייה לא התנחם בגורל קודמיו, ותהליכי “יישום לקחים" מעולם לא הולידו קליטה שהיתה שונה באופן משמעותי. ההיבט השני מתמצה באמירה, “מי שיכול לעלות אינו רוצה לעלות, ומי שרוצה לעלות אינו יכול לעלות". מאז קום המדינה עליות ההצלה הן האחראיות לגידול המטאורי של היהודים בישראל משש מאות אלף לכשישה מיליון. ממשלות ישראל לדורותיהן ראו בעלייה משימה לאומית עליונה במעלה, ופעלו בכל הדרכים כדי להבטיח הן את חילוצם של יהודים מארצות מצוקה והן את הגעתם לישראל.

בספר שלפנינו מתפרסמת, ולא בפעם הראשונה, עלילת התנהלותה של ישראל בשנים הקריטיות שקדמו למה שכונה “פתיחת שערי רוסיה הסובייטית" - הפעם גם דרך עיניו של בן הקהילה. ההיבט השלישי נוגע ליחסם של ממשלות ישראל ושל ראשי הפזורה היהודית בארצות הברית ובקהילות אחרות בעולם המערבי לעלייה לישראל.

המאבק הממושך למען יהודי ברית המועצות ארך למעלה מארבעים שנה, והוא התנהל במקביל הן על ידי יחידים וקבוצות של יהודים אמיצים מאחורי מסך הברזל, הן על ידי זרועות חשאיות של ישראל שפעלו בברית המועצות ובמקומות אחרים בעולם, והן במישור הגלוי ברחבי תבל ובייחוד בזירה המדינית והציבורית בארצות הברית. מחברי הספר מקדישים מקום לוויכוח, שהיה לעתים סוער מאוד, בין אחדים מראשי יהדות ארצות הברית לבין הסוכנות היהודית וראשי הממשלה שכיהנו בישראל בתקופות שונות.

אלה האחרונים גרסו כי מאחר שהמאבק היה על זכות היהודים לעלות לישראל, הרי עם צאתם לחופשי זכותה של ישראל לדאוג לכך שיגיעו לחופי הארץ ולא לשום מקום אחר. ויכוח זה לא נותר במישור העקרוני־ אידיאולוגי. הוא לבש צורות מעשיות רבות שאותן מתארים המחברים.

המאבק למען יהודי ברית המועצות יצר מצע מבצעי משותף בין יהודי ישראל והתפוצות במישור העולמי. המערכה לפתיחת השערים היתה הממושכת ביותר וכללה את ההשקעה הגדולה ביותר של תקציבים ומשאבים אחרים, ובהצלחתה הביאה לישראל את גל העלייה הגדול ביותר בתולדותיה בפרק הזמן הקצר ביותר. בשל שינויי הנסיבות אפשר להניח כי חיזיון כזה לא יישנה בעתיד. הדרך שבה תפסו המחברים מערכה זו היא עניינית וראויה לתשומת לב. ההיבט הרביעי נוגע לתפיסת היסוד השונה בתחום קליטת העלייה שקידמה את עולי ברית המועצות.

גל העלייה הגיע ארצה בעת שגישתה של ישראל התרחקה מאוד מזו המכונה “כור היתוך". אם להזכיר נשכחות, עליות ההצלה של שני העשורים הראשונים לקיום המדינה התאפיינו במדיניות קליטה שבמרכזה מאמץ שיטתי ומכוון למחוק או לצמצם למינימום את שימור המסגרות המיוחדות והמסורות הייחודיות של כל גולָה וגולה שבניה ובנותיה באו בשערי הארץ.

תפיסת מנהיגי ישראל ובראשם דוד בן גוריון היתה שיש לחתור במרץ לכך שהעולים יאמצו לעצמם את מנהגי הישראלים שקלטו אותם, וכך תגובש אחדות לאומית שנתפסה כהכרחית בנסיבות המדיניות והביטחוניות הקשות שאפיינו את מציאותנו בישראל עד פריצת הדרך של השלום עם מצרים שהחלה בשנת 1977 .

לא כאן המקום להעריך את נכונותה או את הצלחתה של מדיניות זו. מכל מקום לא זו היתה מדיניות הקליטה של המוני הבאים בשנות התשעים לישראל מברית המועצות לשעבר. איש לא העז לשחק ברעיון של כור היתוך מול ציבור גדול כזה של עולים. האם עתידה העלייה הרוסית להיות הגורם המרכזי שיוביל את המדינה ואת החברה בשנים הקרובות? למחברים דעה מוצקה בשאלה זו, והיא חדשנית ומאתגרת. עד כאן התובנות. ראוי לציין כי אנו מתמקדים בעיקר בעשרים שנות ההיסטוריה של ישראל המסתיימות סמוך להופעת הספר.

סוגיות רבות עוברות בספר ניתוחים כנים וחושפניים, ויש שיכנו אותם חתרניים. המקום המרכזי שמילאו העולים בתחומי התרבות עולם המוזיקה והתיאטרון נדון כאן לעומק, וכך גם המסה הקריטית שתרמו העולים לעולם הרפואה - תרומה שבלעדיה לא היתה מערכת הרפואה בישראל מגיעה להישגיה המרשימים. וכמובן אלפי המהנדסים ואנשי האקדמיה, שעד מהרה רשמו נוכחות ברמות הגבוהות ביותר של העשייה.

מול כל אלה ניצבת השאלה, האם בצד נתונים אלה סבלה גם עלייה זו מתופעת ההדרה שעולים סבלו ממנה בעבר? מעניין יהיה לישראלי ה"לא־רוסי" להתמודד עם סוגיה זו, בשעה שהישראלי ה"רוסי" יוכל להתעמת עם תחושותיו ועם התנסותו האישית בתחום זה. לפני סיום ראוי להזכיר שתי סוגיות חשובות נוספות התופסות מקום נרחב בספר.

האחת היא התפתחות ההתארגנות הפוליטית של העלייה הרוסית בישראל - הן התאקלמותה בקרב המפלגות הוותיקות והן הקמתן של מפלגות “עדתיות". עד כדי כך שבשעת כתיבתן של שורות אלה, אחת המפלגות האלה היא השלישית בגודלה בכנסת. לפיכך מעניינת גישתו של חבר כנסת שטעם גם מזו וגם מזו.

כנגזרת של הנושא הרחב יותר נותנים המחברים את דעתם גם על שאלת הזיקה בין קהילת יהודי רוסיה וחבר העמים לבין מקומות הולדתם. זוהי אוטוסטרדה רב־נתיבית ודו־כיוונית. בספר זה ניתן למצוא הארות משמעותיות מאוד בנוגע לגישתן של מוסקבה וקייב לפזורות שלהן בישראל.

בין היתר עולה השאלה הקריטית, אם יש לאל ידם של מנהיגי הקהילה בישראל להשפיע על המדיניות בנושאים קריטיים לביטחונה של המדינה, כגון סוגיית הגרעין האיראני. הסוגיה השנייה היא אולי הטעונה מכול: שאלת הקשר בין עלייה זו להשתרשותם של גורמי פשיעה בכירים בישראל.

במשך שני עשורים עסקה התקשורת בישראל במספר פרשיות פליליות, שבמרכזן דמויות בולטות בעולם העסקים הרוסי. המחברים נוקטים עמדות נחרצות מאוד ואמיצות מאוד בסוגיה זו. הם אינם מכלילים, אלא מבחינים היטב בין אלה שנחשבים בעיניהם ל"רעים" ובין האחרים, הנתפסים כ"טובים". נכון וראוי כי קול המחברים יישמע בפירוט רב ובכובד ראש.

אנו מקווים כי פרסום ספר זה יתרום בראש ובראשונה לציבור הלא־רוסי, אשר יתוודע לאורחות חייהם ולדרך מחשבתם של יהודים, שמתוקף מספרם הרב ונוכחותם המאסיבית בצמתים קריטיים של חיינו משפיעים ישירות על חיי היומיום של כולנו.

ה"רוסים" מבין הקוראים יוכלו להסתכל על עצמם גם דרך העדשה של אחד ממנהיגיהם, שחרש בשדה העשייה הפוליטית במשך למעלה מעשרים שנה, והיה גם בתוך המחנה הגדול וגם מחוצה לו; ובו בזמן לראות את עצמם גם דרך העיניים של מי שמשקיפה על התהליך בראייה כלל־ישראלית, השוברת בדרך מיתוסים מקובעים.

דף הבית | חדשים במטר | רכישת ספרים | על ההוצאה | הגשת כתבי יד | יצירת קשר | תנאי השימוש באתר
© כל הזכויות שמורות: מטר הוצאה לאור בע"מ, הוצאת מטר 2006 | על ידי סמיוטיקה