להמשיך בקניות
  סה"כ ספרים בסל הקניות:       סה"כ לתשלום ללא דמי משלוח:      

  

 שינוי גודל אות:

גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

   ספרים לנוער    סדרת ספטימוס היפ   מסא - ספטימוס היפ - ספר רביעי

חיפוש מתקדם
חיפוש ספר
()   הסל שלי     
» ספרות מתורגמת
» ספרות מקור
» כל הספרים
» סדרת ענייני דיומא
» סדרת משני עולם
» מדריכים לאובדי עצות
» השקעות וניהול פיננסי
» ספרי ניהול ואסטרטגיה
» יזמות
» יצירתיות
» העשרה בארגון
» ספרי שיווק ומכירות
» סדרת אבא עשיר
» נושאים שונים
» זוגיות ואינטימיות
» יחסים במשפחה
» תזונה נכונה
» לאכול ולרזות
» התמודדות
» בריאות ורפואה
» אל תקחו הכל ללב
» כל הספרים
» סדרת מלודי
» סדרת לולו
» חפשו את המטמון
» ספרים נפרשים
» מוזיקה לפעוטות
» הסיפורים הקטנים שלי
» טוב לדעת - לפעוטות
» מציק ומצחיק
» כל הספרים
» עלילות ספיידרוויק
» סדרת ספטימוס היפ
» ילדי המנורה
» יומני הסודי ביותר
» סדרת Glee
» קלמנטיין
» סדרת כנפיים
» שרלוק הולמס
» יצורים יפהפיים
» נחל שלדים
» הצרות של אולי וג'קפיץ
» טרילוגיית וונדלה
» כל הספרים
» סודות הלוחשת
» ברליץ מדריכי כיס
» ברליץ צעד אחר צעד
» מתנה לכל עת
» מילים על ...
» הדרך אל האושר
» מילים שיוצאות מן הלב
» הסדרה של בראדלי
» קסם - ספרי צביעה
» כל הספרים
» ספרי אבא עשיר
» יועצי אבא עשיר
הוצאת מטר בפייסבוק

   

   על הספר   על המחברת   פרטים נוספים   חדר קריאה  שתפו ספר זה עם החבריםהדפסה ידידותית לסיווג הספרים  בקטלוגחזרה לדף הקודם
תמונה מוגדלת ופרטים נוספים

מחיר קטלוגי: 85.00 ש"ח
המחיר באתר: 59.5 ש"ח

זמנית ספר זה אינו קיים במלאי,
  אנא צרו אתנו קשר
לאיתור הספר עבורכם.

סל הקניות שלי

מסא - ספטימוס היפ - ספר רביעי | אנג'י סייג'

ראשית דבר: ניקו וסנורי

היום הוא יום השוק בדרך הקוסמים, ונערה ונער עוצרים ליד דוכן של דגי הֶרִינְג כבושים. שׂערו של הנער בהיר, מפותל וקלוע, בסגנון שבעתיד הרחוק יאפיין מלחים. עיניו הירוקות מביעות רצינות ואפילו עצב. הוא מנסה לשכנע את הנערה להרשות לו לקנות לה דג.

גם שׂערה של הנערה בהיר אבל לבן כמעט. הוא חלק וארוך, ומהודק אל מצחה בסרט עור, כמנהג הסוחרים הצפוניים. עיני התכלת הבהירות שלה מביטות בנער. "לא," היא אומרת. "אני לא יכולה לאכול את זה. זה מזכיר לי יותר מדי את הבית."

"אבל את אוהבת הֶרִינְג," הוא אומר.

הרוכלת היא אישה מבוגרת, עם עיני תכלת בהירות כמו אלה של הנערה. מהבוקר היא לא מכרה אפילו דגיג והחלטתה נחושה, לא להניח למכירה הזאת לחמוק. "אם את אוהבת הֶרִינְג, את חייבת לנסות את זה," היא אומרת לנערה. "הֶרִינְג משובח, כבוש כמו שצריך." היא חותכת חתיכה, נועצת בה קיסם ונותנת אותו לנערה.

"סְנורִי, תנסי," אומר הנער, כמעט בתחינה. "בבקשה."
סְנורִי מחייכת. "בסדר, ניקו. בשבילך. אטעם אותו."
"הוא טוב?" שואלת הרוכלת.
"הוא טוב, אֵם זקנה," אומרת סְנורִי. "טוב מאוד."

ניקו חושב. הוא חושב שהרוכלת מדברת כמו סְנורִי. יש לה אותו מבטא מתנגן והיא לא משתמשת בתבניות של הדיבור הישן, שלהן התרגלו הוא וסְנורִי בחודשים הספורים שלהם בזמן הזה.

"תסלחי לי," הוא שואל, "מאיפה את?"

מבט של געגועים עולה בעיניה של הזקנה. "אתה לא תבין," היא אומרת לו.

ניקו מתעקש. "אבל את לא מכאן," הוא אומר. "אני יודע לפי הדיבור שלך. את מדברת כמו סְנורִי." הוא מחבק את כתפיה של סְנורִי והיא מסמיקה.

הזקנה מושכת בכתפיה. "אני באמת לא מכאן. אני מגיעה ממרחקים שלא תוכל לדמיין."

עכשיו גם סְנורִי מסתכלת בזקנה. היא מתחילה לדבר בשפתה שלה. בשפה של הזמן שלה.

עיניה של הזקנה ניצתות כשהיא שומעת את שפתה מדוברת כפי שדיברה אותה בילדותה. "כן," היא עונה לשאלות הגישוש של סְנורִי. "אני אֶלְס. אֶלְס לַארוּסְדוטִיר."

סְנורִי מדברת שוב והזקנה עונה בזהירות. "כן, יש לי - או היתה - אחות בשם הֶרְדִיס. איך את יודעת? את מחוטפי המחשבות האלה?"

סְנורִי נדה בראשה. "לא," היא אומרת, עדיין בשפתה. "אבל אני רואת רוחות. ממש כמו סבתא שלי, הֶרְדִיס לַארוּסְדוטִיר. וכמו אמא שלי, אַלְפְרוּן, שעוד לא נולדה כשהדודה־רבתא שלי, אֶלְס, נעלמה מבעד לראי."

ניקו תוהה מה סְנורִי אמרה לזקנה, שלמשמע דבריה לפתה בחוזקה את השולחן הרעוע של הדוכן שלה, עד שמפרקי אצבעותיה הלבינו. אמנם סְנורִי לימדה אותו את שפתה, אבל אל הזקנה היא דיברה מהר יותר משהורגל לשמוע והמילה היחידה שהצליח לזהות היתה "אמא".

וכך קורה שהדודה־רבתא אֶלְס לוקחת את ניקו וסְנורִי אל ביתה הגבוה והצר, הבנוי בתוך חומת הטירה, משליכה בול עץ לתוך האח המצופה באריחים ומספרת להם את סיפורה. שעות רבות לאחר מכן יוצאים סְנורִי וניקו מביתה של הדודה־רבתא אֶלְס, עמוסים בדגי הֶרִינְג כבושים ובתקוות. ומה שיקר מכול, בידם יש מפה שמראה את הדרך אל בית השוסְעִים, המקום שבו נפגשים כל הזמנים. באותו ערב סְנורִי מכינה שני עותקים של המפה ונותנת אחד למַרְסֶלוּס פַּיי, האלכימאי שבביתו הם מתאכסנים. בשבועות הבאים ימיהם גדושים תוכניות לקראת מסעם אל הלא נודע.

ביום אפור וגשום עומד מַרְסֶלוּס פַּיי על הרציף של הטירה ומנופף אל ספינתם לפרֵדה. הוא תוהה אם ישוב לראות אותם אי־פעם. הוא עדיין תוהה.

דף הבית | חדשים במטר | רכישת ספרים | על ההוצאה | הגשת כתבי יד | יצירת קשר | תנאי השימוש באתר
© כל הזכויות שמורות: מטר הוצאה לאור בע"מ, הוצאת מטר 2006 | על ידי סמיוטיקה